סיפר הרב יעקב ישראל בייפוס, בעל ה'לקח טוב': בזכרוני חקוקה חוויה שחוויתי שבוע ימים לאחר כניסתי לישיבה קטנה, אשר עשתה עלי ועל חבריי רושם עז. היה זה כאשר המשגיח בישיבת 'קול תורה' הגה"צ רבי גדליה איזמן זצ"ל, כינס את התלמידים החדשים לוועד. בפתח דבריו הוא פנה אל כל אחד מאתנו ושאל: "בן כמה שנים אתה?"
כל אחד אמר את גילו, כאשר הגיל הממוצע של כולנו היה בין 13 ל-14. בתום הסבב בין התלמידים הכריז המשגיח בקול תקיף והחלטי: "כולכם טועים!"
הדברים היכו אותנו בתדהמה, וכי איננו יודעים מהו הגיל שלנו?! ובעוד אנו תוהים ותמהים המשיך המשגיח ואמר: "כמה זמן אתם בישיבה, שבוע? אתם בני שבוע!"
אנחנו נשמנו לרווחה, והמסר חדר עמוק לתוכנו. הכניסה לישיבה, כך הבנו, כמוה כלידה. עכשיו מתחילים החיים, וכל מה שקדם להגיענו לישיבה היה מעין ירחי לידה אשר הובילו אל היום הגדול הזה. וכאילו אמר לנו: שכחו את ירחי הילדות, עיזבו את הקטנוניות. היום נולדתם.
לימים שמענו מפיו שהמקור לדבריו הנחרצים הוא דברי הספורנו על הפסוק "החודש הזה לכם ראש חדשים". וזו לשונו: "מכאן ואילך יהיו החדשים שלכם לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השעבוד לא היו ימיכם שלכם, אבל היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך ראשון הוא לכם לחדשי השנה, כי בו התחיל מציאותכם הבחיריי".
ביאורם של דברים: כל זמן שהיו בני ישראל תחת יד פרעה נשללה מהם הבחירה, לפי שלא היו ברשות עצמם. מחודש זה ואילך הימים שלכם, ולכן יש בחודש הזה התחלה חדשה, ראשית המציאות של היותכם בוחרים.
ובדבריו המרשימים כל-כך רצה המשגיח לתקוע בתודעתנו שלהיות בחור ישיבה זו מציאות חדשה. תמה תקופת הילדות שבה לא הייתם אחראים למעשיכם. עכשיו מתחילים החיים. כי בחור ישיבה הוא בעל בחירה ועליו לפקח על דרכיו לפי מה שיודרך על ידי רבותיו.
רמז לדבר: הביטוי 'ישיבע בוחר'.
(משנתה של תורה תזריע תשע"ד)