כמות הסולת
המנחה שיעורה בעשרון כפי שמפורש במקרא, ורוב המנחות שיעורם עשרון אחד, ומנחת נסכים הבאה עם קרבן, לכבש עשרון אחד, ולאיל שתי עשרונים, ולפר שלשה עשרונים, והמתנדב מנחה אינו יכול להתנדב פחות מעשרון אלא עשרון שלם או כמה עשרונים שלמים.
כמות השמן
כמות השמן לוג שמן לעשרון ובמנחת נסכים השמן מרובה יותר כמפורש בכתובים וכולם שיעורים בלוגים שלמים לא פחות מלוג וכן אין לוג וחצי אלא שלש וארבע לוג.
מעתה חובה עלינו לברר את שיעור העשרון סולת ולוג שמן במדויק שלא לפחות ואף לא להותיר.
שיעורי עשרון להפרשת חלה
העשרון הוא שיעור עיסה להפרשת חלה, וכפי שהוא שמושי בהלכות של הבית היהודי, כך ידוע חלוקי הדעות שבו, שלדעת החזו"א שיעורו שתים ורבע ק"ג קמח, ולדעת הגר"ח נאה השיעור הוא קילו ושתי שליש, ויש מחמירים עוד להפריש בלי ברכה מקילו ומאתיים גרם, והדבר תלוי בדעת הנודע ביהודה שהביצים שבזמנינו נתקטנו מזמן חז"ל למחצה, ושיעור כביצה הוא שתי ביצים שלנו, והמשנה ברורה סי' תפ"ו הכריע שבדאורייתא יש להחמיר כשיעור הגדול כדעת הנודע ביהודה וסיעתו, ובדרבנן אפשר לסמוך להקל כפי הביצים של ימינו, והחזון איש נקט לעיקר כהנודע ביהודה, אך כתב (באו"ח סי' ל"ט סוף ס"ק ט"ו) שבמקום שיוצא קולא ע"פ השיעור הגדול בשל תורה, כגון חולה שאוכל פחות מכשיעור ביום כיפור, יש להחמיר כפי השיעור הקטן.
שיעור רביעית ולוג במידות ימינו
לגבי לוג הוא תלוי בשיעור רביעית של קידוש, שהלוג הוא ארבע רביעיות, ולדעת החוז"א שיעור רביעית הוא 150 סמ"ק, ולהגר"ח נאה השיעור 86 סמ"ק, יוצא ששיעור לוג להחזו"א הוא 600 סמ"ק ולהגר"ח נאה 344 סמ"ק.
מה שכתב המשנ"ב שבדרבנן מועיל השיעור הקטן, אין הכוונה לשיעור הגר"ח נאה אלא לביצה של ימינו של החזו"א שיעורה ב-50 סמ"ק וזה קטן משיעור הגר"ח נאה.
ממילא בשיעור עשרון סולת ולוג שמן למנחה השיעור הכי קטן הוא חצי משיעור המקובל ע"פ החזו"א והכי גדול זה 2.250 ק"ג סולת ו600 סמ"ק שמן.
דין ריבה סולת ושמן במנחה
עתה נבאר בתמצית את ההלכה בריבה סולתה ושמנה של המנחה, כפי שיבואר בהמשך הסוגיות במסכת מנחות.
לגבי הסולת אמרינן בדף עו: שמנחות שריבה במדת עשרונן פסולות ופירש"י שהוסיף מעט על העשרון ועשאו גדוש, וטעם הפסול פירש כיון שהקומץ נקמץ מכל המנחה הגדולה ויוצא שהחלק שכנגד העשרון אינו קומץ שלם, והתוס' חולקים ומפרשים שעשה ארבע עשרונים במקום שלש במנחת נסכים לפר, כי גזירת הכתוב שהשיעור הנאמר בהם מעכב, ולדבריהם נראה שאין חסרון אם הוסיף על העשרון במנחת נדבה, וכן נקט הליקוטי הלכות בדעתם, והרמב"ם פי"ה ממעה"ק ה"ה כתב שכל המנחות ששיעורים בעשרון לא פחות ולא יותר, למד הלקוטי הלכות בדעתו שסובר שאסור להוסיף מעט על העשרון.
החזו"א מנחות (סי' כ"א סקי"ג) הביא כמה הוכחות שתוספת סולת פוסלת את המנחה, וכתב שמש"כ תוס' (דף י:) שאין רגילות לצמצם העשרון שלא יהא בו מעט יותר, הכוונה כמה שאי אפשר לצמצם, אבל תוספת הניכרת פוסלת ע"ש.
לגבי ריבה שמנה, דעת רש"י ותוס' לקמן (דף יא:) דפסול בכל שהוא, והרמב"ם (פי"א מפסוה"מ ה""ט) סובר שניתן להוסיף עד שני לוגין לעשרון.
כיצד נביא מנחה בספק שיעור
מעתה להסוברים דאפשר להרבות בסולת ושמן יוכל להביא כפי השיעור הגדול לחומרא על דעת שאם סגי בפחות מזה יתקדש התוספת כדין מותרות המנחה, אך להסוברים שאי אפשר להוסיף על המנחה, יוצא שאם יביא את השיעור הקטן יפסל לפי הצד שהשיעור שהוא גדול, ואם יביא בשיעור המרובה יפסל משום ריבה סלתה ושמנה.
עצת הגר"א גניחובסקי זצוק"ל
בשאלה זו זכיתי לדון בפני מו"ר הגר"א גנחובסקי זצ"ל והשיב ע"ז פתרון נפלא שיש לעיין שיוכל להביא ב' מנחות אחת בשיעור הגדול ואחת בשיעור הקטן, [ולמשנ"ת יצטרך כמה שיעורים], ויתנה שהאחד הוא הקדוש והמנחה שאינה כשיעור אינה קדושה ויעלה אותה על המזבח להשרף לשם עצים להבערת אש המזבח.
ונראה כוונתו שיש לעיין בעצה זו משום קמיצת חולין בעזרה, ומצינו בב"ב (דף פא:) לגבי ספק בכורים שהגמרא דנה כיצד יכניסום לעזרה לצד שאינם ביכורים הרי זה חולין בעזרה, ופירשב"ם שיש איסור בכל הכנסת חולין לעזרה ותוס' פירשו שכשעושה בהם עבודה זה אסור, והגמרא אומרת שיקדישו אותם ויפדו לצורך אכילה, ובמנחה שנאכלת רק בעזרה א"כ כשיפדו תהיה נאכלת חולין בעזרה.
עוד מצינו בזבחים דף עז. לגבי הבאת לוג שמן לספק מצורע בתנאי של נדבה, והגמרא דנה שיקדיש ויפדה, והגמרא שואלת שזה חולין בעזרה ע"ש היטב ובתוס', ושם נתבאר גם דין העלאה לשם עדים ע"ש.
ומשיח צדק ואליהו זכור לטוב יורונו האמת ויפשטו כל הספיקות ויבררו את השיעורים על דיוקם.