הגאון רבי ישראל משקלוב מספר, על תלמיד מתלמידי הגר"א, שבא לקבל פני רבו בחול המועד סוכות, וביקש מרבו כי יעמידו במבחן על כל מסכתא דסוכה על פה. היה זה אחר שקודם החג עורר הגאון את תלמידיו, על החובה להיות בקי בעל-פה לכל הפחות במסכת אחת, לבל יתבטל מתלמודו בלכתו בדרך או בשבתו בחושך. אחד השומעים קיבל על עצמו ללמוד מסכת סוכה, ואחר שלמדה פעמים הרבה, וגם הקדים להבחן על-ידי חבריו, שמצאו כי היא שגורה על פיו, אז בא להבחן אצל רבו.
אותה שעה הסבו אצל הגר"א חבורה של תלמידי חכמים, ממקבלי פניו ברגל, ונכנס הצעיר ואמר לפני רבנו, כבר למדתי מסכת סוכה ואני יודע אותה על-פה. שאלו רבנו, הרוצה אתה שאשאלך איזה דבר במסכת זו ותענה לי? נענה התלמיד בחיוב ואמר, הרי אני יודע אותה בעל-פה, אך הנה שאלה אחת שאלו הגאון, וגם אותה לא ידע להשיבו.
ומה היתה שאלת הגר"א?
כמה מחלוקות יש במסכת זו בין רבי מאיר ורבי יהודה, ובין רבי עקיבא לרבי טרפון, כמה מחלוקות בין אביי ורבא וכמה בין רב פפא לרב הונא, ועוד כהנה.
לא פלא כי התלמיד אשר לא ציפה למבחן מסוג זה, נותר פעור פה.
או אז פתח רבנו והחל מונה את מספר המחלוקות אחת לאחת, וציין כמה פעמים הלכה כתנא או אמורא זה, וכמה פעמים הלכה כחברו. כך ישב וניתח את המסכת לנתחיה, על מספר סוגיותיה ושיטותיה, ואף הזכיר כמה דינים יש בה מתוספתא וירושלמי.
כשבא הגר"א למנות את מספר ההלכות הנידונות בתלמודים (בבלי, תוספתא וירושלמי) בענין סוכה, העלה כי מספר הסוכות הנזכרות כפסולות עולה מנין "סכה" – חסרה, ללא ו', ומספר הסוכות הכשרות עולה למנין "סוכה" מלאה.
ומוסיף על זה בעל השמועה, הג"ר ישראל משקלוב: וכך היתה בקיאותו בכל התלמוד בבלי וירושלמי, ובכל התורה כולה".
מתוך הגאון