כלל הדבר: כיון שכל עניני העולם אינם אלא סכנות עצומות איך לא ישובח מי שירצה לימלט מהם ומי שירבה להרחיק מהם (מסילת ישרים פרק יג)
כשבא הגה"צ רבי אברהם יפהן זצ"ל לארץ ישראל הלך עמו הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל במוצאי שבת לבקר בביתו של הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלער זצ"ל. הם מצאו אותו באמצע סעודת מלוה מלכה ומה היתה סעודתו מעט חלה שנשארה משבת, זנב דג מלוח וכוס מים… חייך רבי אברהם ואמר: אותו הסטייפלער מלפני שלושים שנה (בנובהרדוק) ללא שום שינוי. אותה גמרא, אותה סעודה דלה, אותה התמדה".
אמר על כך רבי יעקב. כך נהגו הצדיקים, לא משנים ולא מחליפים. לא שואפים להרחיב ולשנות ולשפץ… הוא שאומרים אחר ברכת המזון: "הרחמן הוא ישלח ברכה מרובה – בבית הזה! אמנם ברכה מרובה, אבל בבית הזה. שלא תסתחרר עלינו דעתנו משפע הברכה ונרצה להחליף את הדירה, ואפילו לא את "שולחן זה שאכלנו עליו", שאפילו ריהוט לא נרצה להחליף.
איש לרעהו מתוך 'רבי יעקב אומר'