מדוע צריך להגעיל את ידיות הכלים? • האם מותר בפסח לאכול מאכל שהתבשל בכלי שהגעילו אותו ללא הידיות? • ואיך צריך להגעיל את הידיות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"א סעיף י"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כשם שצריך להגעיל את גוף הכלי, צריך להגעיל גם את ידיות הכלי, ומביא המ"ב שני טעמים לזה, כשם שהכלי בולע, כך הידיות בולעות, והטעם הזה שייך רק בכלי מתכות, כיוון שכלי מתכות יש בהם את הכלל של 'חם מקצתו חם כולו', ואם הכלי חם, גם הידיות חמות, וממילא הבליעה מתפשטת גם בידיות הכלי, אבל כלים אחרים, כגון כלי עץ או חרס, שאם הם חמים זה לא בהכרח שגם הידיות יהיו חמים, והרי השו"ע אומר, שכל הכלים צריך להגעיל את הידיות שלהם, משמע גם כלים שאין בהם את הכלל של 'חם מקצתו חם כולו', אומר המ"ב שם יש חשש אחר, והוא, שמא הדיחו אותם בכלי ראשון, ואז הם בלעו מהחמץ, או שמא ניתז עליהם ממה שבישלו בגוף הכלי, והניצוצות פגעו בידיות, ולכן צריך להגעיל גם את ידיות הכלי.
לכתחילה צריך לנהוג כהשו"ע שכשמגעיל את הכלי, מגעיל גם את הידיות, אבל בדיעבד, אם בישלו מאכל בכלי שהגעילו רק אותו ולא את ידיותיו, אין לאסור, ומבאר המ"ב, שאין לאסור מחמת שתי החששות שהזכרנו קודם, דהיינו, מחמת החשש הראשון שמא הבליעה התפשטה גם בידיות הכלי אין לאסור, משום שאם כן, גם ההגעלה מועילה להם בצורה הזאת, ומספיק שמגעיל את גוף הכלי בכדי שהפליטה תיפלט גם מהידיות, והטעם השני שמא ניתז ניצוצות לכלי או שמא הדיחו אותם בכלי שהם בלעו מהחמץ, זה רק חשש, ובדיעבד זה לא אוסר את המאכל, אא"כ אנחנו יודעים שהידיות עצמם בלעו, כגון ידיות של סכין, שיש להחמיר בזה, כיוון שרוב הפעמים, החמץ נוגע גם בידית של הסכין, ויש להחמיר שבדיעבד זה אסור.
מסיים הרמ"א ואומר, שכאשר רוצים להגעיל את הידיות של הכלי, א"צ להגעיל דווקא בכלי ראשון, אלא אפשר גם ע"י עירוי, דהיינו, לחמם מים בכלי ראשון ע"ג האש, ולשפוך את המים על ידיות הכלי, כיוון שבין אם הם בלעו ע"י ניצוצות שניתזו עליהם כאשר בישלו בכלי עצמו, זה רק גדר של עירוי, וגם אם יש חשש שמא נגעו בהם בידיים בחמץ, גם לזה מועיל עירוי, אבל לכאורה, אם מדובר בכלי מתכת שיש חשש שמא הבליעות התפשטו גם בידיות, לא מועיל עירוי, וצריך הגעלה מכלי ראשון.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א