כשברא הקב"ה את עולמו לא החסיר ממנו דבר. הכינו, כלול בהדרו ומשוכלל בשלמותו, להיותו "כל שתה תחת רגליו" של האדם שנברא זה עתה בצלם אלוקים. אדם זה נברא כליל המעלות, ברוך כישרונות, כוחות ומידות. כל אלו קבע הקב"ה באדם. לא חסר לו דבר מכל אשר דרוש לו למילוי תפקידו וייעודו עלי אדמות. והנה נוכח הקב"ה כי על אף בריאת האדם, על סגולותיו, מוכשרויותיו, מידותיו ותכונותיו, קיימת תכונה אחת נעלה יסודית ביותר, לא יכון עולם ואדם בלעדה, אשר אין האדם על כל מרחביות אישיותו מסוגל להכילה: הלוא היא תכונת ומעלת ה'אמהות'. רצה אפוא רצונו יתברך לברוא אדם אשר יהא מסוגל להכיל 'אמהות' על כל הכלול בה.
ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה זאת אלא 'אשה' – ויברא האלוקים את ה'אשה'. ברא אפוא הקב"ה בריאה מיוחדת למלא את רצון רצונו יתברך – זהו 'כרצונו'! זאת היא הברכה, כי בברכה זאת מודה האשה לקב"ה על שמצא בה את מילוי רצונו יתברך. או בלשון הכתוב "ויאמר אלוקים לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו"' (בראשית ב, יח) כלומר, יש בו באדם הכל, אבל תכונה זאת אשר נקראת 'עזר' לא קיימת בו. חייבים לברוא בריאה מיוחדת לצורך קיום משאלה זאת, כביכול, של הקב"ה, בריאה של 'עזר כנגדו'.
"ויבן ה' אלוקים את הצלע"… (שם כב). "ברוך אתה ה', שעשני כרצונו"…
ה'אמהות' היא ההתגלמות של ה'עזר כנגדו', ברוממותם הגבוהה של עומק משמעותם…!
כדי לתאר לכם מהו התפקיד המיוחד שרק האשה יכולה לבצעו בשלמות ואין איש מלבדה המסוגל לעשות זאת כמוה, אצטרך להקדים ולספר לכם סיפור ייחודי על אשה צדקנית מיוחדת.
המדובר ברבנית מרת ביילא הינדא מלצר ע"ה, אשת חבר של מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זי"ע. מפורסם עליה בין היתר, שהוצאת ספרו החשוב של בעלה 'אבן האזל' נזקפת לזכותה, כשהיא הייתה זו שהמריצה אותו יותר מכל להוצאת הספרים. הכיצד?
ידוע שלרבנית ביילא הינדא היו כמה אחיות, אחת הייתה נשואה להגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל, אחרת היתה נשואה לרבי ברוך הורביץ, אחת לרבי שעפטל קרמר, ועוד גאוני ישראל. אך רבי איסר זלמן ורבי משה מרדכי היו רעים וידידים מנוער, מעת לימודם יחדיו בוואלוז'ין בימיה הזוהרים. כל ימיהם היו ידידי נצח, ידידות שנמשכה על פני שנים ארוכות והתחזקה בקשרי המשפחה שהיו להם.
יום אחד פנתה הרבנית ביילא הינדא לבעלה – היה זה לאחר שרבי משה מרדכי זצ"ל הוציא לאור את ספרו הראשון 'לבוש מרדכי' על מסכת ב"ק, שקנה את שמו המיוחד בעולם התורה והישיבות: "הן יודע אתה שרבי משה מרדכי הוציא עתה את ספרו הראשון 'לבוש מרדכי', וכל העולם רועש וגועש. אני יודעת שגם אתה מסוגל לעשות זאת לא פחות ממנו, ומדוע לא תמלא אף אתה את חובתך להוציא לאור את חידושיך הרבים?".
מהלכת השמועה, שלא מעט, בעקבות דברים אלו, התיישב רבי איסר זלמן לכתוב את חיבורו הנודע 'אבן האזל' שכיום מתבדרין בבי מדרשא.
עוד מספרים (דומני כי שמעתי זאת מאחד מבני החבורה הקדושה הקבועה שהיה מרן הגרא"ז זצוקלל"ה לומד עמם מדי ים ביומו בביתו שב'בתי ראנד' בירושלים) שכידוע, הרבנית ביילא הינדא ע"ה היתה כותבת את חידושי תורתו והייתה שקועה בזה מאוד, עד כי באחד הימים, בעודם מסובים סביב לשולחנו בשקלא וטריא ערנית, מבחינים ברבנית ביילא הינדא ע"ה ניצבת בפתח, הקולמוס הטבול בדיו בידה, וממתינה לפסק זמן לשאול את שאלתה. כשפנה אליה מרן זצוקלל"ה כשואל מה חפצה, שאלה תוך כדי נימה מתמיהה: "אינני מבינה, הרי את אותה הראיה שהבאת מלשונו של הרמב"ם היית יכול להביא מלשון הרמב"ם כאן בהלכות נזקי ממון, ומדוע הרחקת להלכות פסולי המוקדשין?…", והוא זצוקלל"ה כדרכו המתייחסת בחשיבות לפניותיה, משיב בנחת עד שנחה דעתה…
נראה, שפשר ההנהגה של שניהם, ההרמוניה שביניהם וכל הכרוך הזה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בשתי עובדות אלו, הוא בהשקפה הנכונה על מהות שליחות ה'עזר כנגדו', או קרי ה'אמהות'.
לאמור: ה'עזר' הגדול ביותר הוא בביטויה של ה'אמהות' לא רק כלפי הבנים הביולוגיים, אלא קודם־כל כלפי ה'בעל', לגדלו ולרוממו. כי זהו שנטע הקב"ה בבריאת האשה, הכושר המיוחד של 'עזר כנגדו', היינו הכושר של 'אמהות', בגדילתו, בצמיחתו, ברוממותו, של 'אשה' את בעלה, וזה עוד לפני הכושר הטמון בהחדרת כל הערכים הללו בכל בני הבית.
כל זה בא לידי ביטוי כאשר גידולו ורוממותו של הבעל (ובני הבית, כמובן) הם מטרתם המשותפת של האיש ו'עזרתו'. שניהם! מחברים את ה'אבן האזל', גם כשאינה משתתפת בפועל בכתיבת החידושי תורה, הלימוד, החידוש, היצירה. ההתעלות וההתרוממות המה המטרה של ה'יחדיו' הזה.
ביילא הינדא פונה אל בעלה בתביעה היכן ה'אבן האזל' שלך? כ'תובעת' את שלה! וזה עצמו אין לך מגדל ומרומם גדול מזה.
זוהי ההשפעה, זו דרכו. כך מתבטא ה'עזר' – ה'אמהות' כלפי הבעל, כמו כלפי כל בני הבית.
* * *
הווה אומר, שבכוח האשה להשפיע, לקדם או להנחות ולהשתתף בדרכו של בעלה הגדול…
ת. אני הכרתי אשה גדולה, שהיא חמותי הצדקנית מרת צביה לאה חדש ע"ה. ידוע הוא הדבר שהמשגיח הגה"צ רבי מאיר חדש זצ"ל הטביע את חותמו החינוכי, התורני ואפילו הלמדני על כל הדורות בהם עסק בחינוכם. ואם נביט אחרונית אין ספק שהמשגיח לא יכול היה לזוז ולהניד צעד כלשהוא בחייו אילולא הבית הגדול של המשגיח שהיה פתוח לרווחה וכל אחד הרגיש בו כבביתו ממש. בית מופלא זה היה אחד מכלי העזר החיוניים ביותר להצלחתו, ומי היא הבית אם לא הרבנית צביה לאה ע"ה. וכל מי שדרכה כף רגלו על מפתן הבית יודע שהיא ניהלה את כל הבית ביד רמה ובתבונה עצומה.
והנה, כל מי שהיה מצוי אצל בית זה של המשגיח זלל"ה ונ"ב הרבנית צביה ע"ה, יודע או יבין שתי עובדות: מחד גיסא, ההתחשבות בדעתה וברצונה של הרבנית היתה מקסימלית אצל המשגיח. כך ברוחניות, כך בגשמיות, ובפרט בעניני הבית – 'על פיה יישק כל דבר'. ומאידך גיסא, הגה אשר יצא מן המשגיח, רצון, או מחשבה, קודש קודשים היה כלפיה. כלום אין כאן איזה 'ממה נפשך'?
אך האמת היא, שהם הם הבונים של כל אשר התרחש בבית הזה. כי ההרמוניה היתה ממש מתנגנת כאחד, משום שתפקידו של מרן המשגיח היה לא רק מטרתו בחיים אלא גם מטרתה. ומי שיודע מה רב היה חלקה והשפעתה על כל מהלך עבודת הקודש שלו יבין אל נכון שהם הם הדברים. כי היתה הרבנית צביה ע"ה ה'עזר כנגדו' במלוא מובן המושג. ובעיקר הרבנית שהייתה סמל של 'אמהות' ניצלה כוח אדירים זה קודם־כל לגדילתו וצמיחתו של בעלה הדגול, ויחדיו לעיצוב ביתם הדגול על כל הכלול בזה.
מדי פעם היינו שומעים את הרבנית פונה אליו בשמו ואומרת: "עיקר עבודתך צריך להיות עם יחידים… עליך לחלק את זמנך כך, שרובו יושקע ביחידים…" וכו' וכו'. ומי אינו יודע כי את ההדגשה והדרישה הזאת למדה הרבנית מבעלה הדגול. כי כך הוא המהלך: 'הוא' הדעת־תורה, הוא הקובע, הוא המלמד והמחנך. ומשלמדה, התחנכה והחדירה את המושגים בקרבה, שוב חזר הדבר והשפיע דרך כוח ה'עזר כנגדו', דרך כל דרכה וכוחה כ'אם הבית'.
ניתן להסיק מכך שכל אם בישראל תתחיל להטיף לבעלה להתחזק בלימוד ועשייה תורנית…
ת. חובה לדעת, שהמציאות העובדתית שהיא אם ילדיו אינה נותנת לה תואר 'אמהות' לעשות בו כבשֶלה, או להטיל תפקידים ומשימות ככל העולה על רוחה. רק אשה שיודעת להפנים את המסר הייחודי להיותה 'אם בישראל', היא האשה אשר ניחנה בכושר להיות 'עזר כנגדו', ורק אשה אשר כל מעיניה הוא לגדל ולרומם את בעלה וביתה היא זאת אשר ניחנה בכושר ובמשימה להיות אם 'אמהותית' בביתה.
(קטעים נבחרים מתוך החוברת 'נשים במאי קזכיין)