הזוהר הק' בפרשת יתרו, על הפסוק 'ואתה תחזה', מרחיב בעניני חכמת הפרצוף שעל ידה בחר משה רבינו את שרי העשרות, המאות והאלפים.
נשאל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א: בעולם הגדול התפרסמה חכמת הגרפולוגיה, על פי כתב יד של האדם. האם יש לכך שורש בחז"ל?
"זו חכמה שיש בה הגיון, כגון שעל פי כתב מפוזר במידת מה יודעים את תכונתו שהוא גם כן כך, וכו'. היתה אשה משוגעת שכתבה מכתבים להחזון איש, 'לכבוד מרן מלך המשיח', הג"ר משה סאלוויציק זצ"ל החזיק את עצמו שיודע בחכמה זו, והראיתי לו את הכתב שלה (לא את המכתב עצמו אלא רק את הכתב על המכתב – כתובת מגורי החזון איש), ואמר על פי הכתב: 'או שזה משוגע או אדם גדול'. אבל לענייננו, כל חכמה זו כוחה יפה לגויים, ואצל יהודים זה לא מוכרח, כי אף שטבעו כן, על ידי תורה משנה את פעולותיו".
בת שיש לה מצבים, פעם שמחה ופעם לא, ואביה רוצה לתת כתב יד שלה לגרפולוג, האם זה נכון והגון?
"זו ראיה ואסמכתא חלשה. כי לגבי הגויים שלא משתנים, הכתב הוא כראיה, אבל בבני ישראל יתכן שזה כתב ידו שנשאר מקודם, והוא כבר השתנה, כי יכול להשתנות, והכתב נשאר כפי שהיה".
בהזדמנות אחרת, כאשר שאלו את רבנו אודות סיוע לטיפול בפלוני, האם כדי להכיר אותו טוב יותר (ולהכיר את תכונות היסוד שבו), אפשר ללכת לגרפולוג שיודע ומועיל בדרך זו, והאם יש בזה סתירה לתמים תהיה – הסכים רבנו שאין בכך איסור, ואמר כי למושג עצמו יש מקור בזוהר הק' (ועי' רמב"ן בראשית ה' ב'), ובעיקרו של דבר אין בכך סתירה לתמים תהיה עם ה' אלוקיך, כי כמו שהולך לרופא, הולך גם לחכם בתחום הזה (אבל כאמור, לא כל פעם הם יודעים את האמת).
ש"ק יתרו כ"ב שבט תש"ס. שידוך שהצד השני מבקש את כתב היד לתת לגרפולוג, האם מחמת בקשה זו להימנע מהשידוך?
"לא להימנע מעשיית השידוך רק מחמת כך, זה דבר שיש בו שכל והגיון" (להכיר על פי הכתב האם הוא מיושב או מבוהל וכדומה).
פלוני שאל על אחותו, שלאחר שנפגשה יש לה שאלות לגבי המידות של הבחור, ורוצה לקחת את כתב ידו לגרפולוג, האם אפשר?
"יש בזה משהו, לדוגמא אם הוא מפוזר ניכר בכתב ידו ועוד כהאי גוונא. אבל זה לא מוכרח, דיש כל מיני מצבים לאדם, ואי אפשר לדון מזה. זה שטותים".
(גיליון 'כל משאלותיך' יתרו תשע"ח)