הרב צבי וינברג
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, שִׂימוּ לְבַבְכֶם, לְכָל-הַדְּבָרִים... אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת." (לב, מו)
הגר"א ז"ל באדרת אליהו כאן, גילה שכל תרי"ג מצוות גנוזים בתרי"ג מילים שבשירת האזינו, ולכן נאמר "לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת" שכל התורה נכללה בשירה הזאת.
והאמת שהרמב"ן (לעיל פסוק מ') כבר כתב כן, ששירת האזינו כוללת כל התורה, אלא שהגר"א חידש שתרי"ג תיבות יש בה כנגד תרי"ג מצוות. (ועי' דברי שאול להג"ר יוסף שאול נתנזון נדרים דף לח)
ע"פ דברי הגר"א, כתב הר' חיים ב"ר זבולון יעקב, אב"ד סטוריפולי את ספרו "שירה לחיים" (וורשא תקע"ד), שהראה איך כל תיבה מרמזת על מצוה אחרת מתרי"ג המצוות, ואת המניין ערך לפי מניין המצוות של הרמב"ם, ואת הרמזים על פי נוטריקון כדרכו של בעל הטורים.
בספר מושיען של ישראל (על האדמו"ר הג"ר יואל מסאטמר זצ"ל ח"א עמ' ס"ד), מובא שאמר ששמו "יואל" רמוז בר"ת בשירת האזינו (לעיל פסוק מג): "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו", שפסוק זה מדבר על ארץ ישראל, ואמר שכיון שתמיד דיבר סרה על היושבים בתוכה, ומסיתים נגד כל דבר שבקדושה, מקווה הוא שארץ ישראל תסלח לו על כך, כיון ששמו רמוז בפסוק זה, ונאמר "וכפר אדמתו עמו".
ומובא שם שאמר לו רב אחד, שבספר שירה לחיים הנ"ל, מונה את ה' התיבות האחרונות של פסוק זה, שהם מרמזים על ה' הלאוין שיש על מסית ומדיח, ולא לחינם נרמז שמו דווקא בפסוק זה, שהוא נלחם נגדם כל ימיו.
(קב ונקי)