הרב מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א – מורה הוראה מודיעין עילית
במסכת ב"ב דף ב', מרחיבה הגמרא בנושא "היזק ראיה" – האם נחשב היזק, ומסקנת הסוגיא כפי שפסקו הראשונים, שהיזק ראיה נחשב היזק ויש תביעת ממון למנוע היזק ראיה.
נבאר בקצרה את יסודות היזק ראיה, וממילא יתבארו כמה הלכות מעשיות בעזהשי"ת:
היזק ראייה הוא, שלא להביט לתוך בית חברו לראות במעשיו ותשמישיו הצנועים, כמו כן נאסר לפתוח חלון הפונה לרשות חברו, או כנגד חלון חברו. דיני ההרחקה בחלון יבוארו בפרק 'לא יחפור' דף כב, ובסוף פרק 'חזקת הבתים'.
גם אם החזיק בחלון הפונה לרשות חברו, מועיל רק שאינו חייב לסותמו, ויכול להשתמש בו לאורה, אבל אסור לו לעמוד ולהביט בחלון לרשות חברו כמבואר בשו"ע (סי' קנ"ד סעיף ז').
איסור נוסף מבואר בגמרא (דף ב (:שאסור לעמוד בשדה חברו בשעה שהיבול צמח, כדי שלא להזיקו בעין הרע, מזה למדנו לא להביט בעסקיו המצליחים של חברו, כגון בחנותו ובמלאי שלו, כאשר אינו מתכונן למכור, ובודאי שלא להתכוון לתת עין הרע.
סוגייתנו עוסקת בחובת שותפים בחצר, שהאחד יכול לחייב את שכנו לעשות מחיצה כדי שלא יביטו איש בעסקי חברו, ונתבארו פרטי הדינים בגובה וחוזק המחיצות. כתב הטור (סי' קנ"ז ס"ג) שאם השכנים הינם עניים – אם יכולים לקחת מן הצדקה ולעשות כותל מחומר זול [מהוצא ודפנא] – הרי הם עושים, והעתיקו הסמ"ע (שם סקי"א), ואם אין ידם משגת – משתמשים ללא מחיצה, ומכל מקום, ירחיק כל אחד את עצמו בכל מה דאפשר שלא יזיק חברו בראייה.
ההלכות היוצאות למעשה כדלהלן:
היזק ראייה בעין הרע
- כתב השו"ע הרב (הלכות נזקי ממון סעיף י"א): אסור לעמוד על שדה חברו, להסתכל בה בשעה שעומד בקומותיה – שלא יזיקנה בעין רעה, ואין צריך לומר שאסור להסתכל בחברו, בענין שיש לחוש שיזיקנו בעין רעה.
- גם בעסקיו ומעשיו של חברו, שאין בהם חשש היזק עין הרע, אם עושה בביתו וברשותו – אסור לראות שלא מדעתו, כי שמא אינו חפץ שידעו ממעשיו ומעסקיו.
גם כשחברו שותק אסור להביט
- אסור להסתכל לחצר חברו, ואין צריך לומר לביתו שלא מדעתו, ואפילו רואהו ושותק לו – שמא מתבייש לומר לו.
חלון שנעשה ברשות אסור להסתכל בו
- אף אם נתן לו חברו רשות לפתוח חלון לחצרו – לא הרשה לו אלא לאורה, אבל אסור לו לעמוד בחלון לראות בחצר חברו.
העומד בפתח חברו אסור להציץ לביתו
- מצוי כשדופקים אצל בעל הבית, ובעה"ב נכנס להביא דבר מה לעומד בחוץ, ומשאיר את הדלת פתוחה במקצת, יש ליזהר לעמוד בצד ולא להציץ לתוך הבית, כמבואר ברמ"א (סי' קנ"ד ס"ג) שצריך ליזהר מלהסתכל בבית חברו.
לעשות מחיצה מכספי צדקה
- שנים שדרים בחצר אחת והם עניים, שאין ידם משגת לבנות כותל באמצע החצר, לחלקה לשניים שלא יראה אחד בתשמישי חברו שמשתמש בחצר, אם יכולים לקבל מן הצדקה, כדי לעשות מחיצה קלה ביניהם – עושים, ואם לאו – צריכים ליזהר בכל מה שאפשר לא להסתכל זה בתשמישו של זה בחצר.