תחום דיני היוצא בשבת אל מחוץ ל'תחום'
* מי ששָׁבת בעיר שאינה מוקפת בחומה או ב'עירוב', ויצא אל מחוץ ל'תחומהּ', וחזר לתוך העיר – נחלקו הפוסקים אם כל העיר נחשבת עבורו כארבע אמות.
* היוצא בשבת אל מחוץ ל'תחום', אשר אינו רשאי לצאת מארבע אמותיו – אם נזקק לעשיית צרכיו, ומקומו אינו מתאים לכך, איסור תחומין דרבנן נדחה מפני כבוד הבריות, והוא רשאי לצאת אל מחוץ לאותן ארבע אמות, וללכת עד המקום המתאים הקרוב ביותר. ואם המקום המתאים הקרוב ביותר נמצא בארבע אמות הסמוכות לתחומו – דינו כמי שחזר לתחומו באונס או בשגגה.
* היוצא בשבת אל מחוץ לתחום לצורך פיקוח נפש – לאחר שהגיע ליעדו, המקום שבו הוא נמצא נחשב כמקום שביתתו, ויש לו תחום של אלפיים אמה לכל סביבותיו.
* ספינה שגובה המים שתחתיה פחות מעשרה טפחים, אך רגלי האדם שבתוכה עומדות בגובה של יותר מעשרה טפחים מקרקעית הים – יש עליו איסור תחומין; ויש מקלים, ובשעת הצורך ניתן להקל.
* מי שהפליג בשבת בספינה אל מחוץ לתחום, והספינה נכנסה במים רדודים שגובהם פחות מעשרה טפחים – כל עוד הספינה שטה, רשאי הוא ללכת בכל הספינה, אף למרחק של יותר מארבע אמות.
חפצים שהוצאו בשבת אל מחוץ ל'תחום'
* חפצים שהוצאו בשבת אל מחוץ ל'תחום', במזיד, בשגגה, או באונס – אסור לטלטלם יותר מארבע אמות, כדין אדם שיצא חוץ לתחום.
* מאכלים שהוצאו בשבת אל מחוץ ל'תחום' במזיד – אסור לאוכלם. ואם הוצאו באונס או בשגגה, הרי הם מותרים באכילה אף לזה שהוציאם.
* חפצים שהוצאו אל מחוץ ל'תחום', והוחזרו לתוכו, אפילו במזיד – הרי זה כאילו לא הוצאו מעולם; ולפיכך, הם מותרים באכילה, ומותר לטלטלם (ביום טוב) עד אלפיים אמה לכל סביבות העיר.
תקנת 'עירוב תחומין'
* חכמינו ז"ל תיקנו שיהיה מותר לאדם ללכת בשבת יותר מאלפיים אמה לאחד מצדדי מקומו, על ידי שיניח בנקודה כלשהי בתוך התחום מזון בכמוּת המספיקה לשתי סעודות, לשֵׁם 'קניית שביתה', ואזי מותר לו להתרחק ממקום זה אלפיים אמה לכל סביבותיו. ותקנה זו מכונָה 'עירוב תחומין'. וממְּקום העירוב מותר ללכת רק עד אלפיים אמה. ולדעת השולחן ערוך, אסור להתרחק יותר מאלפיים אמה ממקום העירוב אף בתוך העיר. ואם עשה עירוב תחומין בתחום עירו, ושהה בזמן בין השמשות בעיר במרחק של יותר מאלפיים אמה ממקום העירוב, נחלקו הפוסקים העירוב חל.
* לדעת הרמ"א, העושה 'עירוב תחומין' ב'תחום' עירו, אם שהה בעיר בזמן בין השמשות, ואף לן בעיר – נחשבת כל העיר עבורו כארבע אמות, והוא רשאי ללכת לכל אורכה ורוחבה של העיר, אף למרחק של יותר מאלפיים אמה ממְּקום העירוב. ולהלכה – יש מהאחרונים שפסקו כדעת הרמ"א, וכן פסק החזון איש. אך יש מהאחרונים שפסקו כדעת השולחן ערוך, שאינו רשאי להתרחק יותר מאלפיים ממקום העירוב אף בתוך העיר; ומדברי המשנה ברורה נראה שנוטה לדעה זו.
* דין 'עיבורהּ' של עיר, נאמר רק להקל, דהיינו להגדיל את התחום; ולא להחמיר, דהיינו להקטין את התחום.