"ויוציאו דבת הארץ" (י"ג ל"ב)
"רבותי" פתח רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל את דבריו, הייתי צריך להיות במנהטן. היהודי שליווה אותי הראה לי רחוב שקוראים לו ארבעים ושבע, והסביר לי שזה רחוב של יהלומים ויהלומים… יהלומים ויהלומים… גרים בו יהלומים 'כבדים' ביותר…
בן לווייתי הוסיף והסביר לי: אם תראה כאן בן אדם שמסתובב מתוח, לא רגוע, אתה אומר לו 'גוד מורנינג' – בוקר טוב, והוא עונה לך בחצי פה, בלי סבלנות… ואתה רואה שהוא עולה ויורד במעלית שבעים קומות, ושוב עולה ושוב יורד, מעשן סיגריות בלי הפסקה, כל כלו מתח – תדע לך שהוא מיליארדר… הוא פשוט באמצע העסקים… הוא מוכר וקונה… הוא יודע היטב שאם יטעה בטעות אחת קטנה, הוא יכול להפסיד חצי מיליון דולר… מאידך גיסא על עסק מוצלח הוא יכול להרוויח ברגע אחד מיליון דולר… הוא צריך להיות בכל רגע נתון עם העיניים על מדדי הבורסה… המניות עולות ויורדות… אין לו סבלנות לשום דבר… הוא באמצע ה'געשעפטן'… אין לו טיפה של סבלנות וכוח ל'גוד מורנינג' שלך…
ומאידך גיסא, מוסיף בן לווייתי ואומר, אם תראה כאן בן אדם שמסתובב כשהוא שמח, אם תגיד לו 'גוד מורנינג' הוא יענה לך עם חיוך: 'גוד מורנינג, האו אר יו'? 'בוקר טוב, מה שלומך'? תדע לך שאדם זה הוא עני ואביון… אין לו כל שייכות עם יהלומים… ואם תשאל למה, אפוא, הוא מסתובב כאן? התשובה היא שהוא מוכר סנדויצ'ים… זה העסק שלו… הוא רגוע… הוא יודע שהסנדויצ'ים שלו לא יעלו ולא ירדו… כל הנושא הוא עוד עשרים וחמישה סנט או פחות עשרים וחמישה סנט"…
מורי ורבותי!
כל מצוה שאנו מקיימים כאן, בעולם הזה, היא יהלום! אנחנו "אוספים יהלומים"… מאידך גיסא, כל עברה היא הפסד נוראי! הפסד של "נצח"…
כתוב בספר "חובות הלבבות" שכאשר אדם מדבר לשון הרע על חברו כל העבירות של אותו אדם שעליו הוא דיבר, 'עוברות' אל המספר, וכל המצוות שקיים המספר 'עוברות' לאדם שעליו דיבר! אנו מדברים, אפוא, על "עסקים של מליארדים"… במחלוקת אחת, בלשון הרע אחד, אפשר להפסיד מליארדים….
אינני אומר שצריכים להיות "מתוחים" כמו אותו יהלומן ממנהטן – אבל לכל הפחות אי אפשר "להישאר רגועים", בלי התבוננות! אי אפשר להישאר אדישים לנוכח העובדה שכל שיחה תמימה עם חבר עלולה להיות הרת גורל! נצח נצחים תלוי בה! דיבור אחד לא טוב – ורחמנא ליצלן…
כאמור, לא צריך להיות "מתוח", אבל צריך "לחיות עם התבוננות"! ביותר ממיליארדים עסקינן! בנצח נצחים עסקינן!
רבותי! אתם חושבים שגמרנו? כמעט ולא התחלנו…
עצה מהחפץ חיים
אני רוצה לספר לכם מעשה, ואולי ניקח ממנו עצה גם לענין שלנו, חטאי הדיבור:
הסיפור ארע לפני כמאה שנה. יהודי הגיע ל"חפץ חיים" וביקש ברכה: אני צריך לנסוע לאמריקה", אמר. ובאותה תקופה היתה אמריקה מדבר שממה, מבחינה יהודית. היה זה נסיון קשה ביותר לשמור שבת! למי שלא רצה לעבוד בשבת היה קשה מאד למצוא פרנסה. הקבלה לעבודה הותנתה בעבודה בשבת! "אני מבקש שהרב'ה יתן לי ברכה שלא אכשל בחילול שבת", ביקש האיש מ"החפץ חיים".
נענה ה"חפץ חיים" ואמר לו: "אתן לך עצה! בכל מקום אליו תגיע, תדבר על חומרת איסור חילול שבת! בכל מקום תזכיר את הפסוק 'כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת'… תחזור ותזכיר את דברי חז"ל: 'כל המחלל את השבת – כאילו כופר בכל התורה כולה'… 'כל המחלל את השבת בפרהסיא הרי הוא כעכו"ם'… כך שאם יגיע, חלילה, זמן בו לא תוכל לעמוד בנסיון, ותסכים לעבוד בשבת – יסרבו ה'"בוסים" לקבל אותך לעבודה, הם יאמרו: 'זה טרלללה זה! פשוט לא נורמלי! כל היום הוא צועק שמי שמחלל שבת חייב סקילה, והוא נחשב לכופר הגדול ביותר, והנה הוא בעצמו מסכים לעבוד בשבת… אי אפשר לקבל אותו לעבודה! הוא אדם מפוקפק, מעורער בנפשו'"…
ואולי נשאב מכאן גם עצה בנוגע לחטאי הלשון:
לא די ללמוד בספרים על חומרת חטא המחלוקת! לא די לקרוא במדרשי חז"ל (תנחומא פרשת קרח ג) העצה היא לדבר על זה שוב ושוב. בכל מקום שמגיעים לדבר על חומרת איסורי הלשון. לדבר על כך שאדם יכול לאבד את כל המצוות שעשה במשך כל שנות חייו בעטיו של לשון הרע אחד! בכל מקום אפשרי להדגיש בקול רם כי חובות הלבבות כותב כי אדם שדיבר לשון הרע על חברו – כל העבירות של אותו אדם "עוברות" אליו! כאילו לא די לו ב"חבילות" שיש לו בעצמו…
כשמדברים על זה שוב ושוב, זה יכול לעזור לאדם להתגבר על יצרו "בשעת נסיון"! האדם יאמר לעצמו: זה הרי ממש "לא לענין" שאדבר לשון הרע אחרי שבכל עת אני זועק על חומרתו! זה ממש לא לענין שאתערב בריב, בה בשעה שאני בעצמי זועק ומתריע על חומרת חטא המחלוקת…
עצה מרבי אייזיק שר
למדתי בישיבת סלבודקא. ראש הישיבה הקודם היה רבי אייזיק שר זצ"ל, שהיה "מחנך" דגול ביותר. פעם ניגש אליו בחור ואמר לו: "רב'ה! אינני מסוגל 'לעמוד' בחטא הזה של לשון הרע! יש לי מין תאווה הבוערת כאש בעצמותי, לדבר לשון הרע, ואינני מסוגל להתגבר עליה! אני פשוט לא מצליח לעמוד בניסיון! ואני מבקש עצה כיצד אוכל להצליח להתגבר על יצרי הרע ולא לדבר לשון הרע"?
אמר לו רבי אייזיק: "ברצוני לשאול אותך שאלה; אביך הגיע אלי לפני כמה ימים מחיפה. הוא עשה עלי רושם של אדם יקר במיוחד. האם גם עליו יש לך תאווה בלתי נשלטת לדבר לשון הרע"?
-"לא! חס וחלילה"! השיב הבחור. "על אבא שלי אין לי כל רצון לדבר לשון הרע".
– "מדוע"? שאלו רבי אייזיק. "הרי לא יתכן שאין לו שום חסרון. הרי 'אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'. אף אחד הוא לא כליל השלימות. מדוע, אפוא, בנוגע לאביך אין לך תאווה למצוא חסרונות ולדבר עליו?"…
– "רבי! אינני מבין מה כבודו רוצה ממני. כן חסרונות, לא חסרונות, על אבא שלי אין לי כל תאווה לדבר לשון הרע. הנה לא מזמן שמעתי מישהו שדיבר עליו איזשהו לשון הרע, ולילה שלם לא יכולתי להירדם מרוב צער ועוגמת נפש… וכבר הרב עוד שואל אותי מדוע אין אני מדבר עליו"…
"יפה מאד! אבל תואיל לחשוב ולומר לי מה הסיבה לכך"?
– "כי אני אוהב אותו", השיב הבחור.
נענה רבי אייזיק ואמר לו: "מצוין אמרת! זוהי העצה שאתן לך גם בנוגע לאחרים. ספרת לי שיש לך תאווה בלתי נשלטת לדבר לשון הרע על אחרים, שאינך מסוגל לעמוד בנסיון – זאת אציע לך: תאהב את חברך! תאהב כל יהודי כפשוטו! תעקור מקרבך כל קפידא, כל רגש של שנאה ושל מחלוקת, ותאהב את כל אחד, או אז לא יהיה לך יצר הרע לדבר עליו לשון הרע באותה מידה שאין לך יצר הרע לדבר לשון הרע על אביך"!
רבותי! כבר הספקנו לשכוח שיש מצות עשה מדאורייתא – "ואהבת לרעך כמוך"! לאהוב כל יהודי, בנו של אברהם יצחק ויעקב, כמו שאתה אוהב את עצמך!
ומה עושה היצר הרע? -הוא המציא מילה חדשה: "חלילה מלומר שאני לא אוהב אותו… בסך הכל אני לא מסמפט אותו"… שמעתם רבותי? מלה חדשה "אני לא מסמפט"… מה זה "לא מסמפט"? זה פשוט מילה חדשה למילה: "יש לי אבק של שנאה אליו ולאישיות שלו"… ומה בענין הלאו דאוריתא: "לא תשנא את אחיך בלבבך"? שכחנו ממנו?
תאהב! תאהב! תסמפט! תעקור כל רגש של שנאה – כך תוכל להנצל מלדבר לשון הרע!
הגמרא (יבמות סג ע"א) דורשת את הפסוק (ישעיהו נח, ט) "אז תקרא וה' יענה תשווע ויאמר הנני" על מי ש"אוהב את שכניו ומקרב את קרוביו".
מורי ורבותי! כמה בקשות, כמה בקשות יש לנו מהקדוש ברוך הוא? כל אחד עם הפעקעלע שלו… צרות הכלל וצרות הפרט… נורא נוראות! מי לא חפץ שיתקיים בו מקרא שכתוב: "אז תקרא וה' יענה"? כל אחד משתוקק ל"תשוע ויאמר הנני"… לשם כך יש לאהוב את שכניו ולקרב את קרוביו!
מי אלו "שכניו" אותם שומה עליו לאהוב?
"שכניו" הם גם אלו שגרים מעליו, שכשהם תולים את הכביסה שלהם על החבל היא מרטיבה את הכביסה שלו שכבר הספיקה להתייבש.. שכניו הם גם אלו שהילדים שלהם עושים רעש בשבת קודש בחדר מדרגות, ומפריעים לו לנוח… שכניו הם גם אלו ששכחו להזמין אותו לחתונה של הבן שלהם…
את כולם עליו לאהוב!
מי אלו "קרוביו" אותם שומה עליו לקרב?
"קרוביו" הם גם אלו שהיו לו איתם כל מיני עניני משפחולוגיה… קרוביו הם גם אלו שהיה לו איתם דין ודברים בנוגע לכל מיני דיני ממונות…
את כולם עליו לקרב!
כן חוג שלי, לא חוג שלי… כן אנ"ש, לא אנ"ש…
את כולם יש לאהוב. כולם אחים, בני אברהם יצחק ויעקב. כולנו "בנים אתם לה' אלוקיכם"!
ככל שנרבה באהבה כן תמעט התאווה לדבר לשון הרע על אחרים! ככל שנרבה בקירוב כן תמעט המחלוקת "המכלה כל חלקה טובה" והורסת גופים ונפשות.
(מתוך אדרבה תן בלבנו)