שח בעל המעשה: היה יהודי שהחזרתי בתשובה והתקדם לאט לאט, אבל אשתו בשום אופן לא הסכימה לחזור בתשובה, ואני המשכתי ללמוד עמו כל הזמן.
באחת הפעמים הוא מספר לי שיש לו מפעל לביטון בהודו, והוא גילה שרוב הביטון הולך לעבודה זרה, והשאלה האם מותר לו להמשיך במפעל. אמרתי לו ששאלה כזו צריכים לשאול את רבנו זצ"ל [-מרן הגראי"ל שטיינמן]. נכנסתי עמו לרבנו, ושאל אותו את השאלה.
אמר לו רבנו: "אני מקנא בך". התפלא הלה: "במה הרב מקנא בי?" ואמר לו רבנו: "הנה יצרא דעבודה זרה התבטל, וממילא גם אין שכר למי שמתגבר ולא עובד ע"ז. אבל עתה היחיד בדור שיש לך כעת נסיון ח"ו לעזור לע"ז, ואם אתה מתגבר אתה נוטל שכר שאין לאף אחד, שהתגברת על יצרא דע"ז".
הלה התרגש לשמוע הדברים וקיבל ע"ע למכור את חלקו לשותפים, וביקש מרבנו ברכה שאשתו תחזור גם בתשובה. ובירכו רבנו על כך.
חזר לביתו וסיפר לאשתו שבהוראת הרב הוא מכר את כל מה שהיה לו במפעל לשותפיו. שאלה אותו האם את הכל ממש, או שהשאיר לעצמו משהו, ואמר לה: "את הכל ממש!" והראה לה את המסמכים. ואמרה לו – "א"כ אני חוזרת בתשובה, כי עד עכשיו חששתי לחזור, כי פחדתי שאתה לא יציב מספיק ולכן אתה חוזר בתשובה, ואני לא רציתי סתם כך לחזור. אבל כעת שאני רואה שאתה רציני עד כדי שהפסדת כסף, אני חוזרת ג"כ בתשובה".
(גיליון שאל אביך ויגדך, אחרי קדושים תשע"ח)
הפותח בכל יום
נהנים המון