שאלה: הרבה פעמים קורה שאני מוכרח לקחת מתלמידים חפצים שמשחקים בזה בשעת השיעור וכדו׳, ודרכי בסוף השנה להחזירם לתלמידים. והנה עכשיו נאבדו לי כמה חפצים, ורוצה אני להחזיר להם חפץ חדש, האם יש בזה איסור רבית, בזה שאני מחזיר חפץ השוה יותר מהישן שנלקח מהם?
תשובה: יש בזה כמה אופנים: א. אם לא השתמש בחפצים, מותר להחזיר חדש. ב. אבל אם דרכו להשתמש בחפץ, ובסוף שנה קונה חפצים חדשים, אסור להחזיר חפצים חדשים. ג. אם משתמש בזה ואחר כך מחזיר אותו חפץ, אין בזה איסור אפי' אם מחיר החפץ נתייקר. ד. ואם מצד כללי בית הספר אין מחזירים כלל את החפצים שלוקחים, והוא נוהג לפנים משורת הדין ומחזיר את החפצים, מותר לו להחזיר אפי' חפצים חדשים.
סברת הדברים: אם אינו משתמש בזה, לא נקרא הלוואה אלא פקדון, ואין בזה איסור רבית, ומותר אם כן להחזיר אפי׳ חפץ חדש. אולם אם דרכו להשתמש בחפצים שלוקח, ובסוף שנה מחזיר חפצים חדשים הרי זו הלוואה רגילה, וכל תוספת אסורה, ואם החפץ החדש שווה יותר מהחפץ הישן יש בזה איסור. ואם הוא משתמשת בחפצים עצמם ומחזיר אחר כך אותם חפצים, וכגון בדברים שאינם אוזלים כשמשתמשים בהם, אין זה הלוואה אלא שאלה, ובשאלה מותר להחזיר יותר, ועל כן אפי׳ אם נתייקר החפץ בינתיים מותר לו להחזיר ואין בזה חשש רבית. אולם אם מצד תקנון בית הספר אין המורה צריך להחזיר כלל את החפצים שלוקח מהתלמידים, אם כן אפי׳ באופן שהוא נוהג לפנים משורת הדין ומחזיר את החפצים מותר לו להחזיר חפצים חדשים, כיון שאינו מחוייב להחזיר מה שלוקח, אין כאן הלוואה, אלא מה שמחזיר הוא מתנה בעלמא ומותר לו לתת כמה שרוצה.
(הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, גיליון 'ריבית הלכה למעשה' פנחס תשע"ח)