"הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כ"ג, ד')
סיפר נכדו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א: זכיתי לראות את המחזה המרהיב כיצד רבנו מסדר וממיין את המכתבים שמגיעים אליו קודם שהוא משיב עליהם, והסביר רבנו שהוא מסדר אותם על פי סדר הא"ב, כדי שיהיה לו קל יותר אח"כ למצוא את הכפולים, כלומר, מספר מכתבים מאותו שולח.
ומדוע הוא מחפש את המכתבים הכפולים? – משום שאז הוא מצרף את המכתבים הללו לאותה מעטפה – דהיינו אחת מהמעטפות ששלח אותו שולח, וזורק את המעטפות המיותרות. והסביר רבנו את הסיבה שהוא עושה כן, משום שעל ידי כך הוא חוסך לשולח בול, ויש בזה ממצוות השבת אבדה.
אירע פעם שרבנו השתתף במסיבה מיוחדת במינה עם ילדי בתי אבות פוניבז' – "מסיבת השבת אבדה"… ומעשה שהיה כך היה: פעם הלך בדרך כשבכיסו שטרות של דולרים, ובאמצע כשהוציא דבר מה מהכיס, נמשכה ביטנת הכיס החוצה בלי שיבחין בזה, וכך במשך הליכתו נפלו עוד ועוד שטרות מכיסו. רק באמצע הדרך שם לב לכך, והצטער על אובדן הכסף. אמנם לא להרבה זמן…
התברר שאחד הילדים שלמד במוסדות פוניבז' לילדים, עבר שם וראה לפתע "שביל של דולרים"… הוא אסף את כל השטרות, הגיע למוסד והראה זאת לחבריו ומחנכיו. אמרו לו כי בוודאי השטרות הללו אבדו למישהו, והלה מאוד מצטער על כך. החליט הילד לעשות השבת אבדה. הלכו וביררו של מי זה יכול להיות, מי בדרך כלל עובר בשעה זו במקום זה וכו', עד שהגיעו אל רבנו, שאמר כי אכן השטרות הללו אבדו לו, ושמח מאוד על השבתם.
באותם ימים ניהלה את בתי אבות פוניבז' הגב' מונק, שהיתה מחנכת דגולה. היא החליטה לעשות 'עסק' מהמצוה הגדולה שאותו ילד קיים, שהרי בסך הכל לא קל לקיים מצוה כזו. היא עשתה מסיבה שלימה – "מסיבת השבת אבידה", ואף הזמינה אליה את רבנו, שאכן הגיע להשתתף בה.
(ע"פ מנחת תודה)