הנהגותיו של מרן החזו"א זצוק"ל היו בשמחה. כל הנהגותיו!
סיפר הגאון הגדול רבי יששכר מאיר זצ"ל: היינו קבוצת בחורים מישיבת פוניבז', נכנסנו אל מרן החזו"א בליל ראש השנה שחל בשבת, והוא בירך כל אחד בברכת היום.
אחד הבחורים אמר למרן החזו"א: "רבי, תן ברכה". השיבו מרן בברכה 'כתיבה וחתימה טובה'. שוב אמר הבחור: "רבי, צריך אני ברכה טובה". וענהו החזו"א: "האם כתיבה וחתימה טובה זו ברכה רעה? מה כבר יכול להיות יותר טוב מזה?"
מרן החזו"א הבחין שמחמת אימת הדין הבחור שקוע בעצבות, וכדי לשמחו אמר לו כשבת שחוק נסוכה על פניו: "היום שבת, מדוע לא הולכים בשבת לאמירת תשליך?" והבחור השיב מה שהשיב.
אמר לו מרן החזו"א: "אני אגיד לך תשובה אחרת. לך אסור להגיד תשליך, אתה מרגיש את העוונות עליך כמשא, ואם כן הדבר נחשב אצלך להוצאה בשבת"…
הבחור נרגע, והבין שבצורה של עצבות אין זה נקרא אימת הדין (עפ"י 'מעשה איש' חלק ד').
את המפתח לתשובה ראה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל במידת השמחה. פעם שאלו אותו בחודש אלול: יורנו רבינו במילה אחת, מה הוא המפתח לעשיית תשובה? וענה רבינו: "שמחה, זה יביא את האדם לתשובה" (חוברת 'ימי אלול').
(א' חפץ, מוסף שבת קודש פרשת כי תבוא תשע"ד)