השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע אסור להוציא דם בשבת?
מה החילוק לדינא בין שמונה שרצים האמורים בתורה לבין שאר שרצים? • ולאיזה צורך מותר להוציא דם בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שט"ז סעיף ח' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
שמונה שרצים האמורים בתורה, הצדן חייב, ושאר שרצים שלא אמורים בתורה, הצדן לצורך חייב, ושלא לצורך או סתם, פטור אבל אסור, ולהרמב"ם חייב, וההבדל ביניהם הוא, מבאר המ"ב, ששמונה שרצים האמורים בתורה אין בהם דבר מיוחד אלא יש בהם עור, וכאשר אדם צד אותם, הוא צד אותם לצורך העור שלהם, וממילא חייב עליהם, משא"כ שאר שרצים שהם ללא עור, ממילא אין בהם צורך, ובסתמא אם צד אותם זה לא לצורך הבע"ח עצמו אלא למטרות אחרות, כגון לשחק איתם, אא"כ אנחנו יודעים שהוא צד אותם לצורך שאז הוא חייב.
חילוק נוסף בין ח' שרצים האמורים בתורה לבין שאר שרצים, הוא לעניין דין חבלה, ומבאר המ"ב, ששמונה שרצים כיוון שיש להם עור, אז גם כאשר אדם מכה את הבע"ח, הדם לא יוצא החוצה אלא נצרר תחת העור והוא חייב, אבל שאר שרצים כיוון שאין להם עור, ממילא הדם שנצרר תחת העור הדק שיש להם, חוזר חזרה לבשר, וממילא לא שמיה חבורה.
המ"ב מבאר, שטעם האיסור בהוצאת דם הוא, כיוון שהדם הוא הנפש, ולכן גם במשהו חייב, כי גם במשהו הנפש יוצאת ואפילו שהדם נצרר תחת העור, ובבה"ל מביא צד נוסף, שהחיוב הוא מצד 'מפרק', דהיינו, תולדה דדש, וכמו שאדם מפרק קליפה מהפרי כך מפרק את הדם מתוך הבשר, ולכן חייבים על זה רק בגרוגרת וכמו השיעור של 'דש' ולא בכל שהוא.
עוד מוסיף המ"ב, שכאשר מחייבים משום חבלה, צריך שתהיה לו תועלת בדם, וכגון שצריך את הדם לכלב שלו, או שמקיז דם לרפואה שגם זה נחשב צורך, או כדברי הרמב"ם באדם שחובל דרך נקמה וכדי להשקיט את יצרו, והראב"ד חולק על זה, ויתכן שמחלוקתם היא האם צריך מטרה בעצם הדבר, או אפילו מטרה צדדית להשקיט את יצרו, זה גם נקרא מטרה כדי שנאמר שהמלאכה מוגדרת כמלאכה הצריכה לגופה, ואם אין לו תועלת בזה, הוי מלאכה שא"צ לגופה ולא חייב על זה משום חבלה.