ידועים דברי ה"אור החיים הק' " המדייק הרגש נפלא בדברי הפסוק (כב, יג) "ויקם בלעם בבוקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן ה' לתתי להלך עמכם". לכאורה תמוהה הזריזות הזו לשלחם מיד עם אור הבוקר, מדוע מיד כשקם מיהר לשלחם?
וי"ל שדיבר הכתוב בגנות בלעם, להודיע צרת עינו, שמיהר לשלחם קודם הגעת זמן אכילת הבוקר היפך מנדיבות אבי הנערה פילגש בגבעה (שופטים יט) שאמר לחתנו שעמד ללכת בבוקר סעד לבך פת לחם ואחר תלכו, כי זה הרשע הוא מקור הצרות עין, וקם בבוקר לשלחם ואמר להם שילכו לארצם כי חשש שיתעכבו בעיר וסעודתם עליו, עכ"ד.
נביא בזה, לקט קט מסגולת ומעלת פת שחרית: ראשית יש לציין לדברי הגמרא (ב"מ קז:) המפרטת י"ג מעלות שנאמרו ב'פת שחרית' ואלו הן: מצלת מן החמה ומן הצינה, ומן הזיקין (היינו רוח-רש"י) והמזיקים, ומחכימת פתי, וזוכה בדין, ללמוד תורה וללמד, דבריו נשמעים, ותלמודו מתקיים בידו, ואין בשרו מעלה הבל וכו' והורגת כינ שבבני מעיים, ויש אומרים אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה.
בספר 'סגולות הבעש"ט ותלמידיו' (ח"ב [כת"י] ערך פת שחרית) מובא, שהרה"ק רבי אליעזר מנדל מלעלוב זי"ע היה מצווה לאנשים שבאו אליו בענייני רפואה וישועה והצלחה וכו', לאכול ארבעים יום פת שחרית ללא הפסק. ומסופר שפעם אחת הפסיק אחד כמה ימים קודם מפני שהרגיש כבר טוב, ולאחר זמן חזר לחולשה וציווהו שיתחיל מ' יום חדשים.
וכן הרה"ק בעל ה"ברכת משה" מלעלוב זי"ע ציווה לנהוג דבר זה גם על זיווג הגון ועוד, ובפרט לחלושי המוח ל"ע היה אומר לאכול ארבעים ימים רצופים פת שחרית בבוקר. ובשם זקנו הרה"ק רבי דוד צבי שלמה זיע"א אמר שעניין זה הוא בדוק ומנוסה ע"כ [הובא בקובץ 'אור ישראל' (מאנסי) חוברת כז עמ' קפז).
סיפור נפלא מביא הרב לוי פריינד מבורו פארק (מח"ס 'סגולות הבעש"ט'): שמעתי על הרה"צ רבי יעקב מרדכי בראנדוויין זצ"ל מירושלים עיה"ק, שירו ביהודי אחד ונכנס הכדור בגופו, אך נשאר שלם והיו צריכים להוציאו שלא יסתכן ח"ו, והרופאים לא הצליחו, והורה לו הרה"צ הרב בראנדוויין שיאכל פת שחרית ארבעים יום, ואכן עשה כך למשך ארבעים יום ובסיומם יצא הכדור מגופו, ויהי לפלא…
(מתוך המבשר ט' תמוז פרשת בלק. "עם סגולה" י.חיימזון)