"כמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ" (בראשית מז', ח')
ויש להסתפק באדם שאומרים דברי תורה בשמו מתי יש יותר זכות כשאומרים במותו או בחייו, דהנה אם אדם עושה מצוה מכריעו לכף זכות, ולכאורה מסברא אם יתוסף לו זכויות בחייו, יוכל להכריעו לכף זכות.
והסביר רבינו הטעם שנסתפק בדבר מכיוון שעכשיו אני מדפיס את הספר על שבת, ואני מאד ממהר להדפיסו לכך רציתי לדעת מה יש יותר זכות, ואיני יודע מה קורה זה כבר שבוע בדפוס למה זה מתעכב?
ועוד אמר רבינו בקול רועד, אבל העיקר מה אני אענה להקב"ה שכ"כ היטיב עמי ועושה עמי הרבה חסדים שכאלה מה אני אשיב לו? ומה אני החזרתי לו? ונאנח מאד.
[העזתי פני ואמרתי לרבינו שישיב שחיזק את כלל ישראל, אמר רבינו הלוואי הלוואי]
מה ישאר לי זכות
רבינו סיפר לי שבא אליו אחד שרצה לקנות הזכות בשמים של ספרו 'ימלא פי תהילתך', ולא הסכמתי כי חשבתי בלבי: מה תישאר לי זכות אם אני אתן לו. אני איש עני וצריך זכויות, מה אני צריך כסף? מה חסר לי, יש לי הכל ב"ה.
הוסיף רבינו בדרך צחות: "ההוא לא גביר גדול, ניחא אם הי' גביר גדול והי' מציע לי עשרה מיליון דולר אולי הייתי מסכים, ועם העשרה מיליון דולר הייתי מחזיק הכוללים כמה שנים, הרבה שנים לא, כי הרב סורוצקין מחזיק אלפיים אברכים, וצריך לשנה כשני מליון דולר"…
יהודי אמיד רצה לקנות אילת השחר גיטין, ואמרו לו נגמר ועכשיו מדפיסים מחדש, ואמר א"כ רוצה אני לשלם את הדפסת הספר, ואמר לו רבינו שליט"א כשם שאתה רוצה את המצווה גם אני רוצה את המצווה הזו, ב"ה יש לי לשלם את הדפסת הספר, ושומר לעצמי מצוה זו, יש כאלה שצריכים פרנסה, לי יש ב"ה.
קיום מצוות
הנה יתכן שיהיה לאדם שק מלא מצוות, וע"י חור אחד שיעשה בשק יפסיד המצוות, וכן להיפך יתכן אדם שהוא רשע מרושע, וזכות אחת יהיה לו תצילהו, כגון ראש הממשלה הראשון של ארץ ישראל שהסכים להסדיר דחיית בני הישיבות מהצבא, כ"כ הרבה שנים של זכות התורה, מי יודע יתכן שבזכות זה היה ניצל, (אלא דנתברר לאחר מכן שאחרי שהפסיק להיות בשלטון הוא היה תוהה על הראשונות, כזה טיפש היה, יכל להיות לו כזו זכות, והלך והפסיד זה בידיים).
ויסוד הדבר שכשם שמצווה אחת יכולה להיות משקל נגד הרבה עבירות, כך עבירה אחת יכולה להיות משקל כנגד הרבה מצוות, ורק הקב"ה הוא זה שיודע לבחון המצוות והעבירות, למשל יתכן שא' יעשה מעשה של קידוש ה' וזה יכול להצילו, ואחד יעשה מעשה של חילול ה' ויספיד עי"ז, וכן לדוגמא אחד שהיה שר הביטחון אף שעשה דברים מאוד מגונים, אבל יתכן שתעמוד לו זכות התורה שהסכים לשחרור בחורי ישיבה מהצבא, לזכות בדין. וכן אחד שהיה ראש ממשלה שהסכים שיהיה תקציב לישיבות, ועד אז לא היה מסודר עניין זה, ובקושי נתנו.
אדם יכול בכסף לעשות דברים טובים. כגון לעזור לעניים. ואם נותן כסף ועושים לו ע"ז כבוד, זה כמו שמאכילים את האדם סם המוות.
מפרסמים עושי מצוות, אבל לו עצמו זה מזיק בכלל הכבוד. אלו שמבקשים שלא יכתבו את שמותם, יש להם שכל.
מעולם לא דיברתי על שבח הנדיב, איני נותן לפניו סם המוות, רק דיברתי על חשיבות הדבר.
אמרו לפני רבינו שעושים מסיבה לכבוד גביר אחד שתרם צדקה, אמר רבינו שישמור את הזכות לעוה"ב למה הוא רוצה להפסיד את העוה"ב שלו ע"י כבוד בעוה"ז. (עי' רמ"א יו"ד סי' רמ"ט סי"ג).
נשאל רבינו בדבר השאלה האם נוהג נכון בחור בישיבה שמסדר הספסלים והסטנדרים כל בוקר כדי שהבחורים יוכלו מיד ללמוד ולהתפלל ובזמן הזה יכל ללמוד בעצמו, השיב רבינו שהוא נוטל שכר כולם.
הגר"א אמר לפני פטירתו כמה טוב העולם הזה שבעד כמה פרוטות אפשר לקנות מצוות ציצית, היום לעשותם ומחר לקבל שכרם.
ומובא בגמ' שבת קי"ט א' שאחד כיבד את השבת וזכה לעשירות מופלגת.
רבינו חוזר ומעורר, אדם לא מעריך את המעשים שלפניו, ואם היה יודע כמה משלמים על מצווה, באיזה שמחה והתלהבות היה עושה את המצווה, אבל לצערינו המצוות נעשות בקרירות, לב יודע מרת נפשו ולהבדיל עבירות עושים בהתלהבות, חסר במצוות השמחה הראויה והמתאימה.
אם היו מביאים בחשבון כמה שכר יש על עניית אמן יש"ר, איך היה נראה עניית איש"ר ועל דברים כגון אלו אמר חז"ל (מד"ר רות ה' ו') א"ר יצחק בר מריון בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצווה יעשנה בלבב שלם שאילו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו (בראשית ל"ז) וישמע ראובן ויצילהו מידם בכפתו היה מוליכו אצל אביו ואילו היה יודע אהרון שהקב"ה מכתיב עליו (שמות ד') הנה הוא יוצא לקראתך בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו ואילו היה יודע בעז שהקב"ה מכתיב עליו ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר עגלות מפוטמות היה מאכילה. כל אחד שעושה לא יודע עד כמה חשוב לעשות דבר טוב, בכל הכח ובכל הלב.
התשב"ץ היה נזהר מאוד בכבוד הספרים לכך זכה שתמיד ספרו ללא תועלי ספרים, אצל החזו"א היה ספר תשב"ץ ישן נקי, רואים כאן בעוה"ז שכר מצוות.
(תשע"ג) אמר רבינו, שבאים אליו כל היום בשאלות שונות כגון ברכישת דירה ובענייני שידוכים, וקשה ללמוד עם הפרעות כל הזמן, יש כאלו שעושים שעות לקבלת קהל, האמת שכך היה יותר קל, אבל מצד שני אולי בזכות זה מאריך ימים.
(מתוך צדיק כתמר יפרח)