יום חמישי י"ח בשבט תשע"ט
באיזה אופן ניתן לטלטל חפץ ברשות הרבים בשבת למרחק של עשרה קילומטרים?
מותר להעביר חפץ ברשות הרבים בשבת אף למרחק גדול, על ידי מספר אנשים, שכל אחד מהם מטלטלו לטווח של פחות מארבע אמות, ומוסרו לחבירו העומד בתוך ארבע אמותיו; אלא, שיש להקפיד שלא להוציא את החפץ מה'תחום' של בעליו. וחפץ הפקר, ניתן לטלטלו בצורה זו אף למרחק גדול, כיון שלא נקבע לו 'תחום'; אך המשתתפים בטלטול יקפידו שלא להתכוון לזכות בחפץ, כיון שאם אחד מהם יתכוון לזכות בו, יהיה אסור להוציא את החפץ מחוץ לתחומו של הזוכה.
ויש שאוסרים משום שזהו זלזול בכבוד השבת – שמספר אנשים מטלטלים יחד חפץ ברשות הרבים; ולכן, לדעתם, אין להתיר זאת אף במקרים שבהם התירו חכמינו ז"ל לאדם אחד לטלטל חפץ בטלטולים חוזרים של פחות מארבע אמות כל אחד, (ראה תקציר למחר). ועיקר ההלכה כדעה הראשונה, אך רצוי שלא להקל בכך כי אם לצורך מצוה.
[שו"ע שמט, ג, ומשנ"ב י-יג]
האם מותר להוציא חפץ מרשות היחיד ל'כרמלית' ללא הנחתו בכרמלית?
העברת חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים, ולהיפך, על ידי שני אנשים, כאשר האחד עוקר את החפץ מרשות היחיד, והשני מניחו ברשות הרבים, אסורה מדרבנן, מחשש שיבוא כל אחד מהם לעשות מלאכה שלימה עם עקירה והנחה.
ו'כרמלית' – לדעת הרמ"א, אף שכל איסורהּ מדרבנן, אסור להעביר חפץ ממנה לרשות הרבים או לרשות היחיד, ולהיפך, אף על ידי שני אנשים שהאחד עוקר והשני מניח; ויש מתירים. ונחלקו הפוסקים לדעת האוסרים – האם הדבר אסור גם לצורך מצוה. ויש מהפוסקים שכתבו שאף לדעת האוסרים, יש להתיר – לצורך מצוה – להעביר את החפץ ל'מקום פְּטוּר' העומד בכרמלית, וממנו לכרמלית.
והוצאה לכרמלית על ידי גוי – יש שכתבו שלמרות שאמירה לגוי לעשות איסור שבת דרבנן מותרת לצורך מצוה, באיסור כרמלית אין להקל בכך, כיון שעלולים להתבלבל בינהּ לבין רשות הרבים, אך רבים חולקים ומתירים אף באיסור כרמלית.
[משנ"ב (שמז, א, ו־)שמט, יג, ושעה"צ יד; ביאורים ומוספים דרשו, 9; וראה עוד שם]
האם ההכנות לקיום מצוַת מילה דוֹחוֹת את השבת?
ברית מילה בזמנה – ביום השמיני ללידה – דוחה שבת; אולם, ההכנות לקיום מצוַת ברית מילה – המכונות: 'מכשירי מילה' – אינן דוֹחוֹת את השבת. ולדוגמה: אסור להעביר את סכין המילה דרך רשות הרבים. ואף איסורי שבת דרבנן, אינם נדחים מפני מצוַת מילה, כיון ש'העמידו' חכמינו ז"ל את דבריהם אף במקום שיש בו ביטול מצוה חשובה כמילה, הכרוכה בעונש 'כרת'.
אולם, מותר לומר לגוי לעשות איסור דרבנן לצורך הכנת מכשירי מילה. ובמקרה שמכשירי המילה הוכנו בערב שבת, אלא שאירעה תקלה, או באופן שלא ניתן להכינם לפני השבת – יש שמתירים לומר לגוי אף לעשות איסור דאורייתא לצורך הכנתם; וב'הוצאה' לרחובות העיר, יש טעם נוסף להקל, כיון שלדעת פוסקים רבים הרחובות שבזמננו אינם רשות הרבים דאורייתא. ורוב הפוסקים אוסרים אמירה לגוי באיסור דאורייתא. ואף המֵקל בכך, לא יָקֵל אלא כשאין אפשרות לקיים את המילה באופן אחר.
[משנ"ב שמט, יג; ביאורים ומוספים דרשו, 8]