האם לינה בראש המזבח פוסלת?
במה מתקדשים הנסכים?
ואיזו סכין אסור להשחיז?
דף פז עמוד א
* איברים קשים שפירשו מן המזבח קודם חצות הלילה והחזירם הכהן על המזבח אחר חצות הלילה - לדעת רבה: אינם נידונים כמעוכלים עד שיגיע חצות הלילה של ליל המחרת, ולדעת רב חסדא: יש לדונם כמעוכלים משעה שיעלה עמוד השחר.
* איברים קשים שפירשו מן המזבח קודם חצות הלילה והחזירם הכהן על המזבח אחר עלות השחר - לדעת רבה: חצות לילה שני עושה אותם כמעוכלים, לדעת רב חסדא: אין בהם עיכול לעולם.
* אביי מבאר שמחלוקת רבה ורב חסדא היא באיברים שמנים, אך באיברים רגילים כולם סוברים ששעת חצות מועילה לדון איברים קשים כמעוכלים אף אם אינם על גבי המזבח.
* איברים שלנו בראשו של מזבח וירדו משם לאחר עלות השחר - נחלקו רבה ורבא אם מותר להחזירם על המזבח.
דף פז עמוד ב
*הגמרא לא הכריעה בשאלה אם כלי שרת מקדש דבר פסול שהונח בו (ואז דינו ככשר ומותר לכתחילה להעלותו על המזבח ולהקטירו).
* הגמרא מסתפקת אם "אויר מזבח כמזבח" (והיינו שאם תלה אדם איברים של קרבן פסול באויר שמעל המזבח האם יש לדונו כנוגע במזבח עצמו ודינו שלא ירד) או לא [אך במקרה שהאדם עומד על המזבח ואוחז בידו קרבן באויר המזבח פשוט הדבר שנידון כמונח על המזבח עצמו, כמבואר בתחילת העמוד הבא].
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת זבחים דף פז
דרשו מגיש: שיעורי הדף היומי בגמרא בצורה פשוטה
ובהירה מפי הרב אליהו אורנשטיין שליט''א