מה מותר דוקא לתלמיד חכם?
מדוע נשרפה חטאת המילואים?
והיכן היה מותר להקריב קרבנות במיושב?
דף טו עמוד א
* לדעת רבי יוחנן: הולכה שלא ברגל (אלא בהושטת ידו) - פסולה, ואי אפשר לתקנה. (והגמרא דחתה את דבריו)
* למסקנת הגמרא: מחלוקת רבי שמעון וחכמים היא ב"הולכה רבתי" (כשמוליך ממקום השחיטה ועד המזבח, והיה ביכולתו לבטל הולכה זו, ונחלקו אם מחשבה פוסלת בשעת הולכה זו).
* הוליך זר את הכלי עם הדם והחזירו כהן וחזר כהן והוליכו - נחלקו האמוראים אם הקרבן כשר.
* הוליך כהן את הכלי עם הדם והחזירו, וחזר והוליכו זר - נחלקו הדעות אם יש מי שמכשיר את הקרבן.
דף טו עמוד ב
* למסקנת הגמרא: גם רבי אליעזר סובר שאם צריך לחזור ולהביא את הדם למזבח פעם נוספת - הולכה היא, ומחשבה פוסלת בה.
* המשנה הראשונה בפרק שני המתחיל בעמוד זה, מפרטת מי פסול ל"קבלת הדם", וכן מפרטת אופנים בהם עבודה זו פסולה גם אם נעשתה על ידי הכשר לעבודה.
* הגמרא מבררת את המקור לכך שאם זר קיבל את הדם עבודתו פסולה, ומביאה ברייתא ששנה לוי וברייתא ששנה רבי ישמעאל.
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת זבחים דף טו
דרשו מגיש: שיעורי הדף היומי בגמרא בצורה פשוטה ובהירה מפי הרב אליהו אורנשטיין שליט''א