חמשת הדברים שאומרים אותם דווקא במנין של עשרה

י' תשרי- סימן נ''ד אמצע הסעיף "וכן מי שלא היה"- סימן נ"ה אמצע סעיף א' "ואין אומרים אותו"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מתי מותר להפסיק בדיבור לאחר ישתבח ?

כיצד ינהג אדם שהביאו לו טלית ותפילין לאחר 'ברכו'? ומה הם חמשת הדברים המצריכים עשרה אנשים?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"ד סעיף ג' (ברמ"א) – סימן נ"ה סעיף א']  

הפסק בדיבור בין ישתבח ליוצר

מבואר בשולחן ערוך, שאסור להפסיק בדיבור בין ישתבח ליוצר, ומי שמפסיק בדיבור, עבירה היא בידו, וחוזר עליה מעורכי המלחמה, בשעה שהכהן מכריז, 'מי האיש הירא ורך הלבב מעבירות שבידו ילך וישוב לביתו', ובכל זאת, לצורך מצוה, מותר להפסיק ביניהם, ולאחר שמפסיק בדיבור לצורך, החזן אינו יכול לומר קדיש, משום שאומרים קדיש רק כאשר יש איזו שהיא תהילה מקודם, וכאשר אומרים שלשה פסוקים מקודם, רק אז אפשר לומר קדיש, ולכן, במקרה והיה צורך להפסיק בין ישתבח ליוצר, יאמר החזן ג' פסוקים, ולאחריהם יאמר את הקדיש.

הנחת תפילין לאחר 'ברכו'

מבואר ברמ"א, הוא הדין אדם שלא היו לו טלית ותפילין, והתחיל לומר פסוקי דזמרה ללא טלית ותפילין, והגיע אליו טלית ותפילין בין ישתבח ליוצר, יתעטף בטלית ויניח תפילין בין ישתבח ליוצר, משום שזה דבר מצוה, אבל אם הגיעו אליו הטלית והתפילין בין קדיש לברכו, או בין ברכו ליוצר, שם אסור להפסיק, כיוון שבין קדיש לברכו, דינו כבין הפרקים, ובין ברכו ליוצר, דינו כאמצע הפרק, כיוון שברכו זה חלק מתפילת יוצר אור, שכאשר אומר החזן 'ברכו את ה' המבורך', כוונתו לברך את ה' על ידי ברכת יוצר, ואומר המשנה ברורה, יוצא מזה, שכאשר הביאו לאדם טלית ותפילין בין קדיש לברכו, יניח את התפילין ויברך עליהם, כיוון שהכרעת הפוסקים היא, שמותר לברך על טלית ותפילין בין הפרקים, אבל אם הביאו לאדם טלית ותפילין בין ברכו ליוצר, אסור לו לברך עליהם אז, אלא יתעטף בטלית ויניח תפילין, ויברך עליהם לאחר שמונה עשרה.

חמשת הדברים המצריכים מניין

יש חמשה דברים שמצריכים עשרה יהודים גדולים בני דעת, והם, קדיש, קדושה, ברכו, קריאת התורה, נשיאת כפיים, ומבואר במשנה ברורה, שלא טוב להרבות בקדישים, והאחרונים קראו תיגר על כך שבני אדם נאספים ואומרים קדיש על פסוקי תורה, ועל משנה וגמרא, ואם אין מי שיודע לשון הקודש אלא רק לשון לעז, יאמר את הקדיש בשפה שהוא מבין, וכן אין לומר קדיש, אלא אם כן אמרו שלשה פסוקים לפניו, ולכן, אדם שאומר פסוקי דזמרה ולא היו עשרה בני אדם בבית הכנסת, ולקראת קדיש נאספו עשרה, מבואר במשנה ברורה מהט"ז, שמכיוון שיש עשרה באמירת הקדיש, זה כבר מספיק, וכן הדין באשרי שלפני מנחה, אם אמר אשרי ולא היו עשרה ולאחר מכן נאספו עשרה, יכול לומר קדיש, אף על פי שהעשרה לא היו בעת אמירת 'אשרי', ומביא דעה החולקת וסוברת, שלא מספיק שהיו עשרה בעת אמירת הקדיש, אלא צריך לומר שלשה פסוקים, ולאחר מכן לומר את הקדיש.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן