הסידור שגורם לתפילה להתקבל ברצון

מדוע ברכת 'ישתבח' אינה פותחת בברוך?│ ובאיזה אופן אי אפשר לומר קדיש כלל?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"ג סעיף כ"ו – סימן נ"ד סעיף ג']  

מינוי ציבורי

כתוב בשולחן ערוך, שלכל מינוי ציבורי, אם הרגילות באותו קהל שהמינוי יהיה לתקופה מסוימת, אף על פי שלא התנו במפורש עם אותו ממונה שהוא יהיה ממונה לזמן מסוים, אבל מכיוון שהרגילות באותו קהל היא, שהמינויים שלהם הם לתקופה מוגבלת, נחשב הדבר כמו שהתנו איתו במפורש, ובסוף התקופה, הוא מפנה את מקומו לאדם אחר, בין אם מדובר בשליח ציבור, או גבאי הקופה של צדקה, וכן כל מינוי אחר.

סידור תפילה לשליח ציבור

מוסיף הרמ"א, ראוי שהשליח ציבור יתפלל בסידור תפילה שנכתב עבור השליח ציבור, ובטעם הדבר מבאר המשנה ברורה, משום שאותו סידור נכתב לשם שמים, ולכן ראוי שהשליח ציבור יתפלל מאותו סידור, ויוצא מזה דבר מעניין, שאם הסידור נכתב לשם שמים, יש לזה השפעה על תפילתו של המתפלל, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם האגרות משה, שמסיבה זו, לא ראוי להתפלל מתוך סידור שנכתב תוך כדי חילול שבת, שאז התפילה נשמעת יותר כאשר הסידור נכתב ללא חילול שבת, וכן ראוי ליחיד להתפלל מתוך סידור.

ברכת 'ישתבח'

ברכת 'ישתבח', היא הברכה האחרונה של 'ברוך שאמר', ולכן אינה פותחת בברוך, כיוון שהיא סמוכה לברכת 'ברוך שאמר', ואף על פי שיש ביניהם הפסק של פסוקי דזמרה, בכל זאת רואים כך גם בהלל, שמברכים עליו בתחילה 'לקרוא את ההלל', ובסוף מברכים יהללוך ה' אלקינו' וכו', ולא פותחים בזה בברוך, משום שהוא סמוך לברכה הראשונה, אף על פי שיש הפסק באמצע.

אמירת פסוקים לפני קדיש

אסור להפסיק בדיבור בין ישתבח ליוצר, ואדם שהפסיק בדיבור בין ישתבח ליוצר, עבירה היא בידו, וחוזר עליה מעורכי המלחמה, דהיינו, כאשר יוצאים למלחמה הכהן מכריז, מי האיש הירא ורך הלבב, דהיינו, הירא מעבירות שבידו, וזה גם נחשב לעבירה, ובכל זאת כתוב בשולחן ערוך וברמ"א, שלצורכי רבים או לצורכי מצוה, מותר לדבר בין ישתבח ליוצר, וכאשר הפסיקו בין ישתבח ליוצר, החזן לא יכול לומר קדיש, משום שתמיד קדיש צריך להיות על אמירת פסוקים, ולכן, כאשר הפסיקו בין ישתבח ליוצר, צריך החזן לומר ג' פסוקים, ולאחריהם יאמר קדיש, וכך הדין הוא כאשר לומדים משניות או כל לימוד תורה שהוא, אם רוצים אחר כך לומר קדיש דרבנן, צריך לומר דבר אגדה 'רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל', ולאחר מכן אומרים קדיש, ואף על פי שבשעת הלימוד לא היו עשרה אנשים, בכל זאת אם היו עשרה אנשים בשעת אמירת הקדיש, אפשר לומר קדיש אם אמרו 'רבי חנניה'.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א