מדוע עדיף לקחת שליח ציבור בשכר ?
האם מותר לענות אמן אחר ברכותיו של שליח ציבור שניגש להתפלל נגד רצון הקהל? │ ומדוע עדיף לשכור רב יותר מאשר לשכור שליח ציבור?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"ג סעיפים כ"ב – כ"ד]
שליח ציבור בשכר
כתוב בשולחן ערוך, שכאשר ישנה אפשרות לקחת שליח ציבור בהתנדבות, וישנה אפשרות לקחת שליח ציבור בשכר, עדיף לקחת שליח ציבור בשכר משתי סיבות:
א. על ידי כך זה מונע מאנשים שאינם ראויים לבוא ולשמש כשליח ציבור.
ב. על ידי שמקבל שכר, הוא יתאמץ יותר לעשות את מלאכתו בצורה יותר מושלמת.
שליח ציבור שאינו מרוצה לקהל
כתב הרמ"א, אסור לאדם לגשת להתפלל לפני עמוד נגד רצון הקהל, ואם עשה כן, לא עונים אמן אחר ברכותיו, ואומר המשנה ברורה, שהדרך הראויה לכל אדם ואדם היא, לא להתקוטט עבור שום מצוה מהמצוות, ואדרבה, הצנועים היו מושכים ידיהם מאכילת לחם הפנים אף על פי שהיא מצוה, והגרגרנים חוטפים, ולכן, לא יתקוטט אדם עבור המצוות, אלא אם כן מדובר באופן שהמצוה עלולה להתבטל, שאז, אדרבה, מצוה עליו למחות כדי שהמצוה תתקיים.
גביית שכרו של השליח ציבור מהקהל
קופת הקהל נגבית לפי ערך הממון שיש לכל אדם ואדם, ולכן, עשיר היה נותן לקופת הקהל יותר מעני, ובעניין גביית שכרו של השליח ציבור מהקהל, מצד אחד, אם אנחנו גובים מקופת הקהל, יוצא שאנחנו מטילים על העשירים יותר מהעניים, ומצד שני, העניים גם הם נהנים מהשליח ציבור באותה מידה, ויש נידון בשולחן ערוך, מהיכן גובים את השכר עבור השליח ציבור, האם מקופת הקהל שמבוססת על גבייה לפי ערך ממוני שיש לכל אחד ואחד, או שגובים לפי נפשות, וכל מי שנהנה מהשליח ציבור, ישלם, ומביא בזה שתי שיטות, ומביא הרמ"א כעין פשרה, ואומר, חצי מקופת הקהל, וחצי לפי נפשות.
שכירות רב עדיפה על פני שכירות שליח ציבור
ציבור שיש להם סכום כסף מוגבל, ויש בפניהם שתי אפשרויות, או לשכור שליח ציבור, או לשכור רב, מצד אחד, בשכירות שליח ציבור יש רווח של קדושה, ברכו, תפילה במניין, ואילו בשכירות רב, יש רווח בכך שהוא מודיע את משפטי ה' ואת חוקותיו ואת ומצוותיו, ומבואר בשולחן ערוך, ששכירות רב, עדיף, וזה הכל כאשר מדובר ברב גדול, אבל אם מדובר ברב שאינו רב גדול, עדיף לשכור שליח ציבור, שהרי בלאו הכי הרב לא יוכל להורות לציבור את משפטי ה'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א