מה הטעם שאסור לדבר מתחילת 'ברוך שאמר' עד סוף שמונה עשרה?│ ובאיזה אופן אסור לאדם העולה לתורה לומר לגבאי את שמו או שם אביו לצורך אמירת 'מי שברך'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"א סעיפים ד' – ה']
איסור הפסקה בדיבור מתחילת 'ברוך שאמר'
כתוב בשולחן ערוך, שצריך להיזהר שלא להפסיק בדיבור, מתחילת 'ברוך שאמר' עד סוף שמונה עשרה, ומוסיף המשנה ברורה, עד סוף נפילת אפיים שלאחר שמונה עשרה, והסיבה לכך היא, משום שמברכת 'יוצר אור', דהיינו, מתחילת ברכות קריאת שמע ועד לאחר שמונה עשרה, אסור להפסיק בדיבור, וגם מתחילת 'ברוך שאמר' ועד 'ישתבח', אסור להפסיק בדיבור, כי 'ברוך שאמר' היא ברכה שלפני פסוקי דזמרה, ו'ישתבח' היא ברכה שלאחר פסוקי דזמרה, ואסור להפסיק ביניהם, אבל לצורך עניית אמן, מותר להפסיק באמצע פסוקי דזמרה במקום שנגמר עניינו באמצע עניין, וכן לגבי אמירת 'מודים דרבנן', מותר להפסיק באמצע פסוקי דזמרה, וכל שכן לצורך עניית 'ברכו' ו'קדושה' שמותר להפסיק באמצע פסוקי דזמרה, ולגבי עניית 'ברוך הוא וברוך שמו', מבואר במשנה ברורה, שמכיוון שזה דבר שלא נזכר בגמרא, אסור להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לצורך ענייתו.
עלייה לתורה באמצע פסוקי דזמרה
יש נידון במשנה ברורה, האם מותר להעלות אדם לתורה כאשר הוא אוחז באמצע פסוקי דזמרה, ומבואר במשנה ברורה, שאם הוא כהן ואין כהן אחר בבית הכנסת, וכן אם הוא לוי ואין לוי אחר בבית הכנסת, מותר להעלות אותם לתורה, אבל אסור לו לעולה לתורה להפסיק בדיבור ולומר לגבאי את שם אביו ואימו או את שמו, לצורך אמירת 'מי שברך', אלא אם כן הגבאי כבר שואל אותו את שמו, שאז מפני הכבוד מותר לו להשיב, ואדם שאוחז באמצע פסוקי דזמרה, והוא רואה, שאם הוא לא יזדרז לומר קריאת שמע כעת, יעבור הזמן, מותר לו לומר קריאת שמע באמצע פסוקי דזמרה, וכן אם נזכר שלא בירך ברכת התורה, מותר לו לברך ברכת התורה, משום שיש שיטות הסוברות, שאסור לומר פסוקי דזמרה לפני ברכת התורה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א