למסקנא, מה למדנו היום בדף היומי? | מסכת בבא קמא דף נה
עמוד א
א. מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב? הואיל וסופן להשתבר, וחס ושלום פסקה טובה מישראל.
ב. הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו, הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה, שמ'בראשית' עד 'וירא אלה'ים את האור כי טוב' לא נאמר אות טי"ת.
ג. הרואה תיבת 'הספד' בחלומו, חסו עליו מן השמים ופדאוהו.
ד. תרנגול טווס ופסיוני, אע"פ שהם גדלים יחד, הם כלאים זה בזה. וכן אווז ואווז הבר, כלאים זה בזה. י"א משום שזה ביציו מבחוץ וזה מבפנים, וי"א שזה טוען ביצה אחת וזה כמה ביצים.
ה. גמל פרסי וערבי אינם כלאים זה בזה, אע"פ שצווארו של זה עב ושל זה דק.
ו. המרביע שני מינים שבים לוקה, שלמדים גזירה שוה 'למינהו למינהו' מיבשה.
ז. הקושר קרון לעז ולדג, זה צף על המים וזה מושך עמו על שפת הים, נסתפקו בגמרא אם הדבר אסור או לא.
ח. חיבר חטה ושעורה בידו, וזרע חטה בארץ ושעורה בחוצה לארץ, פטור. שחוצה לארץ אינו מקום חיוב.
הדרן עלך שור שנגח את הפרה למסקנא
♦ ∴ ♦ ∴ ♦
פרק הכונס למסקנא
א. הכונס צאן לדיר, ונעל בפניה כראוי, והיא דלת שיכולה לעמוד בדלת מצויה, ויצתה והזיקה בשן או ברגל, פטור. כי גם הסובר שקרן מועד צריך שמירה מעולה, מודה בשן ורגל שהתורה מיעטה בשמירתם, שנאמר 'ושלח' 'ובער' עד שיעשה בפשיעה כעין ושלח או ובער. ואם הדלת אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, חייב. (שאר דיני המשנה, יתבארו בס"ד במקומם בגמרא).
ב. וכן בור ואש די להם בשמירה פחותה, שנאמר בחופר 'וכסהו' (ואין צריך לטממה בעפר), ובאש נאמר 'המבעיר' עד שיעשה בפשיעה כעין מבעיר.
סיכומי הדינים העולים ממסקנת הגמרא באדיבות מערכת ה'דף היומי למסקנא' | מאת הרב אלימלך בריזל שליט''א