השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע התירו להשתמש אחרי פסח בכלים שבלוע בהם חמץ? • היכן המקום הטוב ביותר להצניע בפסח את הכלים שבלוע בהם חמץ? • ומה הדין של כלי חרס שהשתמשו בהם בחמץ? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"א סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כלים שבלועים מחמץ, אמנם אסור להשתמש בהם בפסח, אבל מותר להשהות אותם בפסח ולהשתמש בהם לאחר הפסח, כי אמנם חז"ל גזרו על חמץ שעבר עליו הפסח שיהיה אסור באכילה ובהנאה, אבל רק כאשר החמץ בעין, ולא כאשר מדובר על בליעות שבתוך הכלי, והמ"ב מביא, לאו דווקא כלי חרס שאין להם תקנה בהגעלה, אלא הוא הדין כל כלי, ולכן, כלים שמשתמשים בהם במשך השנה לחמץ, ומחמת סיבה כל שהיא הוא לא מגעיל אותם ולא מכשיר אותם לפסח, הדין הוא, שישפשף אותם היטב, שלא יהיה בהם חמץ בעין, ומשהה אותם בפסח בבית, ומשתמש בהם לאחר הפסח.
צריך להצניע את הכלים במקום צנוע שאינו רגיל ללכת לשם, כדי שלא יבוא להשתמש בהם בפסח, וטוב שיסגור אותם בחדר ויצניע את המפתח, ומביא המ"ב, שיש סוגי כלים כאלו שהשתמשו בהם חמץ במשך השנה, ובפסח לא היו סוגרים אותם בחדר צנוע אלא היו מניחים אותם גבוה לנוי, ואומר המ"ב, אע"פ שאנחנו יודעים שכל דבר שחז"ל גזרו עליו שמא ייכשל, אפילו כאשר הוא גבוה עשרה קומות חז"ל גזרו (וכמבואר בסי' רע"ה לגבי החשש 'שמא יטה') בכ"ז כאן יש מקום להקל, כיוון שאותם כלים אינם בני יומן מבליעת החמץ, וכ"ש כלים שרוב תשמישם בכלי שני או בצונן, כגון קנקנים, אין לחוש, ובכ"ז, המחמיר להניח את כלי החמץ בחדר צנוע ולהצניע את המפתח, ולא להשאיר אותם במקום גבוה, תבוא עליו ברכה.
מביא המ"ב, אם השתמש בהם בחמץ בתוך הפסח, מספיק שישפשף היטב, ומותר להשהותם עד לאחר הפסח, והפמ"ג מפקפק באופן שבישל בהם בשביעי של פסח בארץ ישראל, או ביו"ט שני, דהיינו, הוא בישל בהם איסור כל עוד והם בני יומן מבליעת האיסור, לא ישתמש בהם.
כלי חרס אין לו תקנה בהגעלה, ולא מועיל שיסיק אותו באש, ולא מיבעיא כלי חרס שהשתמש בהם בכלי ראשון, אלא אפילו אם עירה לתוכם מכלי ראשון, דהיינו, שעמד כלי עם חמץ על האש, ואת אותו חמץ שהתבשל, הוא שפך לתוך כלי חרס, והכלי חרס בלע 'כדי קליפה' בליעות של חמץ, א"א להשתמש בכלי בפסח, ויש אוסרים אפילו בכלי שני, ומבאר המ"ב, שלא מדובר על עירוי, אלא מדובר באופן שבישל מים חמים בכלי ראשון על האש, ושפך אותם לכלי שני, ובאותו כלי הוא הכניס כלי חרס עם חמץ, הכלי חרס בישל את החמץ במצב שהוא היה כלי שני, אין לו תקנה, ומביא המ"ב, שלמעשה לדינא הסכימו האחרונים, שלכתחילה יש להחמיר כדעת הרמ"א, שאפילו אם הכלי חרס בישל בכלי שני, וכנ"ל, הכלי חרס בלע ואין לו תקנה.
אם בדיעבד השתמש בלי הגעלה בכלי שמשתמשים בו ככלי שני, כגון צלחות וכפות, יש להקל אפילו בכלי חרס בהפסד מרובה, ובמניעת שמחת יו"ט אם אינם בני יומן.