לפני כשבועיים, ביום רביעי י"ח בשבט התש"פ, מסר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א שיחה בישיבת 'ישועות משה' בעיר 'ברכפלד'. בסיום השיחה, ניגש אליו אברך וסיפר בפניו את המעשה המופלא והמרגש הבא:
"אחי התחתן בדיוק לפני שנה, בחודש שבט התשע"ט, כאשר שבת העליה לתורה שלו כחתן היתה ממש כמו בתאריך של היום – י"ח בשבט. העליה לתורה היתה בבית המדרש הגדול בקרית ויז'ניץ, אלא שבאותה השבת היו בבית הכנסת 10 חתנים! מה שאומר, שכל עשרת החתנים אמורים לעלות לתורה באותה שבת, ב"ה כן ירבו.
"המנהג אצלנו הוא, כי כאשר יש חתן המתכונן לעלות לתורה, מודיעים לו באיזו עליה הוא עתיד לעלות, כדי שבעזרת הנשים יוכלו להתכונן כראוי על מנת לשמוח ולזרוק סוכריות ו'פקעאלך' על החתן.
"העליות לתורה החלו, כשמכריזים על עליית החתן הראשון לתורה. בית הכנסת כולו געש משמחה ומעזרת הנשים נזרקו סוכריות לרוב על החתן הנרגש, שעלה לתורה ובירך בשמחה. אחריו עלה החתן השני, לקול ניגוני השמחה של המתפללים, ואיך לא, לקול עשרות הסוכריות הניתכות ארצה ממרומי העזרה. השמחה היתה בשמים, כשילדים רכים רבים משתרעים על הרצפה על מנת לאסוף את השלל הרב הנזרק ממרומים.
"ואז, הגיע רגע העליה של אחי לתורה. הגבאי הכריז את שמו, אלא שאז אירע דבר לא נעים. נשות המשפחה שלנו ששהו בעזרת הנשים, לא היו מוכנות דיין, ולא ידעו כי כל כך מהר יגיע רגע העליה של אחי. מכיוון שכך, הם ניסו לחפש את הסוכריות על מנת לזרוק עליו, אך בינתיים אחי החל לעשות את דרכו אל הבימה, כשאף סוכריה לא נזרקת לעברו.
"אחי, שלא הבין מה קורה – מדוע לא נשמעת השמחה מעזרת הנשים ואף סוכריה לא מושלכת לעברו, ניסה להרים ראשו מעלה, כדי לסמן שהוא עולה לתורה, אך הבושה היתה גדולה. אף סוכריה או קולות של שמחה לא נשמעו מעזרת הנשים. היה נראה כאילו הוא חתן מנודה חלילה…
"אחי התמלא בבושה נוראה, ומרב הצער שהיה לו, בעודו פוסע לעבר ספר התורה כיסה את ראשו מאי הנעימות והביזיון שחש. מתח אדיר שרר בבית הכנסת, כשכולם מרגישים את הביזיון הנורא שעובר עליו.
"לאחר התפילה, נגשה אחותי אל אחי החתן והתחננה בפניו: 'אנא ממך אחי היקר, תמחל לכל הנשים בעזרה שלא שמחו בשמחתך ולא זרקו עליך סוכריות, ותברך אותי. הרי אתה יודע כי הרופאים קבעו שלעולם לא אזכה בפרי בטן. אנא ממך, עשה למעני לפחות, מחל להם וברך אותי', היא התחננה בבכיות. אחי התרגש מדבריה, מחל לכל הנשים ובירכה בלב שלם.
"רבותיי, לפני כשבועיים, בי"ח בשבט התש"פ, יום רביעי – לאחותנו נולד בן! בדיוק באותו תאריך של הביזיון לפני שנה! לא יאומן! כנגד כל דברי הרופאים!
(גיליון 'טוב לחסות בה" תרומה תש"פ)