שח תלמידו ומקורבו של הגאון רבי יעקב קמנצקי זצ"ל:
מנהג היה לו לרבי יעקב ולפיו נמנע מאכילת חלב ומאכליו ביום שישי בשבוע. לכשנשאל ע"י תלמידו [המספר] מה טעם הנהגה זו, השיב שכך ראה אצל זקנתו שהקפידה על כך מאוד.
לימים, אחר שהתאלמן, נשא רבי יעקב בשנית אשה נכבדה מבית נכבד.
לכבוד חג השבועות, שיומו הראשון [בחו"ל יש יומיים כידוע] חל ביום שישי, הזמין הרב קמנצקי אל ביתו שלשה תלמידים מקורבים ובהם המספר. ישבו הגברים והסבו סביב השולחן, ואז הופיעה הגברת מן המטבח בפנים מביעות טוב ובידיה מבחר של מאכלי גבינה משובחים שהכינה במיוחד לכבוד היום הקדוש.
הבטתי בפני רבינו, אומר התלמיד, וראיתי שהדם אזל מהן…
ואולם לכשנפנתה הרבנית לעבר המטבח להשלים את מלאכת ההגשה, חיש נעמד הרב וביקש מאתנו חפוזות: "היו בבקשה בי"ד שלי לענין התרת נדרים". הוא אמר את שצריך לומר, ואנו ענינו 'מותר לך מותר לך', והרב שב והתיישב במקומו.
גברת הבית ששבה עתה מהמטבח הבחינה שמשהו אירע, ושאלה 'וואס טוט זיך דא' [מה מתרחש כאן?]. ובעלה הטרי דחה בקלילות: "אה, גארנישט…". [שום דבר].
מחזה מופלא היה עבורי אותה הפעם, אומר המספר, לראות את רבי יעקב ממרום שמונים שנותיו יושב ואוכל בתיאבון ובנחת מאכלי גבינה ביום שישי, לראשונה מיום עמדו על דעתו ומבלי שמישהו חש בדבר.
ורק אחרי אותו החג מצא רבינו לנכון דרך להודיע לרעייתו אודות הנהגתו הנזכרת.
(ממקור ראשון, מאוצרו של הגרי"מ וינגרטן שליט"א ראש ישיבת 'משנת שלמה')