שאלה: הנה קיי"ל דמצוה לקיים דברי המת (גיטין יד: וכן נפסק בשו"ע חו"מ סי' קכ"ה). ובס' אבן שועייב בפרשתנו כתב שהמקור לכך הוא מהפסוק "ויעשו לו בניו כאשר ציוום", שבניו של יעקב עשו כאשר ציווה אותם אביהם.
והנה קיי"ל (יו"ד סי' שד"מ ס"י) שהאומר שלא יספידוהו, שומעים לו. ויש לחקור באדם גדול שציווה לפני מותו שלא יספידוהו, האם יש צד להקל שלא לשמוע בקולו.
תשובה: בשו"ת בית יעקב (סי' פ"ג) כתב שגדול הדור מופלג בתורה שמת וציווה שלא להספידו, מי שמיקל ורוצה להספיד יכול להספיד. וכן בשו"ת תשובה מאהבה (ח"א סימן קע"ד, וכן בסימן ר"ז, מובא בפתחי תשובה סי' שד"מ ס"ק י') כתב ששמע ממוהר"ל פישלס זצ"ל שראה בין כתבי הקודש של אבא הגאון מוהר"מ פישלס זצ"ל שכתב, ששמע בשם הגאון בעל הנודע ביהודה זצ"ל כשהספיד להגאון פני יהושע זצ"ל ואמר בזה הלשון: "ואף שרבינו הגדול בעל הפני יהושע ציווה שלא להספידו, אין שומעין לו בזה, שהוא רבן של כל בני הגולה".
ולהלכה, כתב בגליון מהרש"א (יו"ד סימן שד"מ) שמי שמספיד אדם גדול לא הפסיד אע"פ שציוה שלא להספידו, וכן פסק בערוך השולחן (יו"ד שם ס"ק ז).
וכן ראינו מעשה רב בפטירתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שציווה שלא להספידו, ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ציווה שיספידוהו כמה שיותר.
(תמצית מתוך מאמר בגיליון 'מעדני אשר' ויחי תשע"ח)