יום חמישי כ"ו בתמוז תשע"ז
בית שנבנה בשבת על ידי יהודים חילונים – האם מותר לגור בו?
בית שנבנה בשבת על ידי גוי, בקבלנות האסורה משום 'מראית העין' (ראה שו"ע לעיל, א) – לדעת השולחן ערוך ראוי להחמיר שלא להכנס אליו לעולם, ולאו דווקא מי שנבנה הבית עבורו, אלא כל אדם. ודין זה אמוּר אף במקרה שרק חלק מהבית נבנה בשבת, ורובו נבנה בחול, כיון שזהו קנס על כך שהבית נבנה בשבת, ולא שייך בענין זה 'ביטול ברוב'. אבל מותר לכתחילה למכור את הבית לגוי, ולהשתמש בתמורתו. אולם, לדעת פוסקים אחרים מותר לגור בבית זה, ואף למי שהבית נבנה עבורו. ובית שנבנה על ידי יהודי בשבת, רח"ל – יש אומרים שאף לדעת החולקים הנ"ל, יש להחמיר שלא להשתמש בו לעולם; ויש אומרים שדינו כבית שנבנה על ידי גוי. [שו"ע רמד, ג, ומשנ"ב יט-כא; ביאורים ומוספים דרשו, 19]
באיזה מקרה אסור לאדם מסוים לגור בבית מסוים לעולם?
בית שנבנה על ידי פועלים גויים שכירי יום בשבת, אשר אסור מעיקר הדין להעסיקם באופן זה משום 'אמירה לגוי' – לזה שנבנה הבית עבורו, אסור לגור בו לעולם; ויש אומרים שמותר לו לגור בו לאחר 'כדי שיעשו', כלומר, לאחר שיחלוף זמן בימי החול כמידת הזמן שעבדו הפועלים בשבת. ולאחרים – לכל הדעות מותר לגור בבית לאחר 'כדי שיעשו'. וראוי לכל אדם שלא לגור בבית זה לעולם, כיון שנבנה באיסור, אך למי שמותר מעיקר הדין לגור בו, מותר לכתחילה למוכרו ולהשתמש בתמורתו. וכאשר בעל הבית שכר קבלן יהודי, והתנה עמו שלא יבנו בשבת, והלה העסיק שכירי יום גויים בשבת, לכל הדעות אין עליו איסור יותר מאשר לאחרים. [משנ"ב יט ושעה"צ כד; ביאורים ומוספים דרשו, 22]
הבית שניצל משריפה בזכות שמירת השבת
ישראל ששכר גוי קבלן, והתנה עמו מראש שלא יעבוד בשבת באופן האסור משום 'מראית העין' (ראה שו"ע לעיל, א), והגוי עובר על התנאי ועובד בשבת – יש אומרים שאין צורך למחות בידו. ורבים חולקים על כך, מטעם שהרואים אינם מודעים לכך שהתנה עמו מראש, ועדיין קיים חשש 'מראית העין'. ולכן צריך למחות בידו ולהשתדל למונעו מלעבוד, אך אין חובה לשלם לו כדי שיפסיק מעבודתו. אולם, אם לא התנה עמו מראש שלא יעבוד בשבת – יתכן שצריך אף לשלם לו כדי שיפסיק מעבודתו. ומעשה היה באחד ששילם סכום גדול כדי להניא את הגוי מלבנות את ביתו בשבת, וברבות הימים פרצה שריפה במקום, ובהגיע האש בסמוך לביתו, התהפך כיוון הרוח וביתו ניצל. [שו"ע רמד, ג, ומשנ"ב כב; ביאורים ומוספים דרשו, 21]