היום נלמד: עיסוקים שונים לפני תפילת מנחה
יום רביעי כ' בסיון תשע"ז
אילו עיסוקים אסורים לפני תפילת מנחה?
חכמינו ז"ל אסרו לעסוק בעיסוקים מסוימים החל ממחצית השעה לפני זמן תפילת מנחה, מחשש שמא יימשך העיסוק וְתִשָׁכַח התפילה. והם: סעודה; תספורת – הן שער הראש, והן שער הזקן; רחיצה במרחץ; עיסוק במלאכת עיבוד עורות, המכונָה 'בוּרסקאוּת'; ודיון בבית דין. וכן אסור לצאת לדרך ארוכה לפני תפילת מנחה; ויש שכתב שאם יודע שיוכל להתפלל לאחר מכן ביישוב הדעת, רשאי לצאת. ולימוד תורה – אם רגיל ללכת לבית הכנסת לתפילה, מותר ללמוד לפני תפילת מנחה, ואם לא, כגון שהוא חולה – אסור, אלא אם כן מתקיים מנין לתפילה במקום שלומד בו, ועל ידי זה ייזכר. ואם התחיל לפני שהגיע זמן תפילה – ויתכן שאף אם התחיל לאחר הזמן – אינו חייב להפסיק אלא בכדי שיישאר זמן לתפילה מבעוד יום; ויש שהסתפק אם דין זה שייך רק בלומד ענין אחד ברצף, או גם בלומד ענינים שונים, שאין ביניהם קשר, בזה אחר זה. ולגבי שינה – יש שכתב שבזמן מנחה קטנה ראוי להִמנע משינה; יש אומרים שבזמן מנחה קטנה אסור לישון; ויש שכתבו שאם יודע בעצמו שרגיל לישון מעט, רשאי לישון, אך אם יש חשש שירדם עד לסוף זמן התפילה, אסור. [שו"ע ב, עם משנ"ב, שעה"צ, וביה"ל; וביאורים ומוספים דרשו]
האם תספורת במכונה אסורה לפני תפילת מנחה?
בנוגע לאיסור העיסוק בדברים מסוימים סמוך לזמן תפילת מנחה – ישנן בגמרא ופוסקים דעות רבות ומגוונות, כאשר המחלוקת היא סביב שני הזמנים של תפילת מנחה: זמן מנחה גדולה, שהוא בשש שעות 'זמניות' ומחצה, וחצות היום הוא תחילת הזמן הסמוך לו; וזמן מנחה קטנה, שהוא בתשע שעות 'זמניות' ומחצה, וחצי שעה קודם לכן היא תחילת זמן הסמוך לו. וכן סביב שני הסוגים שיש בכל אחד מהעיסוקים הנ"ל, אשר מכונים 'גדול', דהיינו סוג הנמשך זמן רב, ו'קטן', שבדרך כלל אינו נמשך, אך קיים חשש שיארע דבר מה שימנע את התפילה. והיינו: בסעודה – יש סעודה גדולה, כסעודת נישואין, 'שבע ברכות', ברית מילה ופדיון הבן, הנמשכות זמן רב; ואשר גם מצויה בהן שכרות, העשויה להשכיח את התפילה. ויש סעודה קטנה, כסעודה רגילה של אדם, ואף סעודת שבת ויום טוב (גם כשהיא מרובת משתתפים). בתספורת – יש תספורת גדולה, המכונה בפי חז"ל 'תספורת בן אֶלְעָשָׂה', שהיא מיוחדת בצורתה ומוקפדת במיוחד, ונמשכת זמן רב. ויש תספורת קטנה, כזו המצויה אצלינו, והחשש הוא שמא יישבר כלי התספורת, ויארך הזמן לחפש כלי אחר בכדי לסיים את התספורת. [שו"ע ב, עם משנ"ב, שעה"צ, וביה"ל; וביאורים ומוספים דרשו]
כיצד מתפללים 'מנחה קצרה'?
ציבור שהתאחרו ולא נותר להם זמן ביום כדי להתפלל בתפילת מנחה את התפילה בלחש עם חזרת הש"ץ במלואה – יתפללו 'מנחה קצרה'. והיינו: לדעת השולחן ערוך – יתפללו בלחש, והש"ץ יקצר בחזרתו ויאמר רק את שלוש הברכות הראשונות: 'אבות', 'מחיה המתים', ו'הא-ל הקדוש', עם 'קדושה', כדי להוציא הציבור ידי חובת קדושה. ולדעת הרמ"א – הש"ץ יתחיל להתפלל בקול רם לבדו, עד אחר 'הא-ל הקדוש', עם 'קדושה', ואחר כך יתפללו הציבור בלחש. ואם הזמן אינו מאפשר זאת – יתחילו ויתפללו כולם יחד מילה במילה, הש"ץ בקול רם והציבור בלחש, עד לאחר "הא-ל הקדוש", עם קדושה, ויאמרו גם "נקדש את שמך..." (או: "נעריצך ונקדישך..."), ולנוסח אשכנז שאומרים לאחר קדושה "לדור ודור...", יאמרו כולם נוסח זה; ולאחר מכן ימשיך כל אחד את תפילתו לעצמו. ויש אומרים שגם הש"ץ אינו צריך להמשיך בקול רם, אלא אם כן מוציא אחֵר ידי חובתו; וכן המנהג. ולכתחילה ראוי שיהיה במקום אדם אחד שיענה 'אמן' על ברכות הש"ץ הנאמרות בקול רם. ו'תחנון' יאמרו כולם יחד, משום "ברָב עם הדרת מלך". [שו"ע א, משנ"ב א, ב ו־ד, וביה"ל ד"ה השליח; ביאורים ומוספים דרשו, 2, 3, 6, 7, 8 ו־9]