שאלה
האם שמן זית למאור בלבד, שאינו ראוי למאכל – מהודר להדלקת נרות חנוכה?
תשובה
כתב הכף החיים (סימן תרעג יא) בשם הבן איש חי, ששמן שהוא מר ואינו בר אכילה מותר להדלקה.
ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (פניני חנוכה עמוד קמ) שמן זית שאינו ראוי לאכילה הרי הוא כשאר שמנים, כי כיון שאינו ראוי לאכילה אין לו חשיבות של שמן זית, אבל לענין חנוכה יש לו עדיפות על שאר שמנים, כי יש לו שם של שמן זית. ושאלו את הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א (תשובות הגר"ח הלכות חנוכה תשובה קטו) האם להדר בשמן שראוי למאכל, והשיב שראוי שיהיה כשר לבית המקדש.
סברא נוספת כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א (תשובות והנהגות חלק ג סימן ריח) שכיון שנדחה מאכילה נחשב כמאוס וגרע, ואינו ראוי להדליק בו, וזהו מעין דין (מלאכי פרק א) הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ.
אכן, לדעת הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א (חוט שני חנוכה פרק יט עמוד שיט) גם שמן שלא כל כך טוב לאכילה כשר לכתחילה, שהרי שמן מר כשר בדיעבד במקדש, ונר חנוכה לא יותר חמור ממנו. וכן דעת הגאון רבי משה ברנסדורפר שליט"א (היכל הוראה חלק א הוראה צא) בשם אביו הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל, שאין חסרון בשמן שלא ראוי למאכל, כי גם השמן שהיה במקדש לא היה ראוי למאכל כמבואר בשו"ע (או"ח סימן רב סעיף ד ומשנ"ב ס"ק כז) שכששותים שמן זית לא מברכים עליו. ובקונטרס 'מנותר קנקנים' הוכיח באריכות, שאין ענין להדר בשמן ראוי למאכל.
(מתוך גיליון עומק הפשט מס' 192 וישב תשע"ט, בתוך 'אוסף גליונות מבית ישיבת מיר' שע"י צוף הוצאה לאור)