השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קצ"ד סעיף א'
- אם מצטרפין לזימון אם לאו -
ג' שאכלו ושכחו לזמן האם שייך זימון אחר בהמ"ז? | אחד מהג' ששכח ובירך האם מצטרף עם חבריו לזימון? | יצא אחד מהמסובין החוצה, האם צריך דווקא לשבת עם חבריו לזימון? | ג' שאכלו ואין אחד שיודע בהמ"ז בשלימות, האם מזמנים? | יודע רק חצי ברכה האם מברך? | יודע רק ברכה אחת האם מברכה לבדה?
ג' אנשים שאכלו יחד ושכחו ולא זימנו, וברכו בהמ"ז, ולאחר בהמ"ז נזכרו שלא זימנו, זימון שייך רק קודם בהמ"ז, והטעם, שהרי זימון פירושו שמזדמנים ומכינים את עצמם יחד לברך ולהודות להקב"ה בהמ"ז, וא"כ ודאי שזה שייך רק לפני ולא יכולים לזמן למפרע.
באופן שאחד מהם בלבד שכח ובירך בהמ"ז קודם השניים האחרים, והם עדיין לא בירכו, יכולים השניים לצרף את אותו שבירך, אע"פ שהוא כבר לאחר בהמ"ז, אא"כ הוא הצטרף עם אחרים שאז פקע ממנו חובת זימון.
סעיף ב'
כאשר ג' אנשים אוכלים יחד ואחד מהם יצא החוצה, הם קוראים לו שיחזור לזמן, וא"צ לשבת איתם יחד, אלא מספיק שעומד על הפתח ומצטרף, וזה הכל בזימון של ג', אבל בזימון של עשרה, צריך לשבת איתם יחד ואז מצטרף לזימון.
סעיף ג'
ג' שאכלו ורוצים לזמן, ואף אחד מהם אינו יודע את בהמ"ז בשלימות, אלא ראובן יודע ברכה ראשונה, שמעון יודע את השנייה, ולוי את השלישית, ואת הרביעית אף אחד לא יודע, יזמנו וכל אחד יוציא את חבריו בברכה שיודע, וברכה רביעית כיון שהיא דרבנן א"צ לברכה כלל, ואם כל אחד יודע רק חצי ברכה אין לברך, כי אין ברכה לחצאין.
אם יש לו אפשרות לברך רק ברכה אחת בלבד, מבואר במ"ב, שיש בזה מחלוקת האם ברכות מעכבות זו את זו או לא, ולענין דינא, אם אכל כדי שביעה שהחיוב של בהמ"ז הוא מה"ת, ברכות לא מעכבות זו את זו, ויברך.