הרב יצחק פוליטנסקי
משקין היוצאין מאיליהן ללא סחיטה
בנוסף לאיסור סחיטת פירות בידיים, הוסיפו חכמים גזירה גם במקרה שבו הפרי לא נסחט ממש, אלא יצאו ממנו חלק מהנוזלים מאיליהן ללא פעולת האדם כלל, שגם בכך גזרו חכמים לאסור להשתמש במיץ זה מחשש שמא יבוא לסחוט פרי בידיים. נוזלים אלו נאסרים עד למוצ"ש ונחשבים למוקצה לעניין טלטול וכדו'.
אך חילקו חכמים באיסור המשקין שזבו, בין סוגי הפירות השונים,
כאשר מדובר על זיתים וענבים שאיסור סחיטתם הוא מדאורייתא כיון שנחשבים כעומדים תדיר לסחיטה, המשקה הזב מהם נאסר בכל מקרה ואפילו כשעומדים בביתו לאכילה ולא לסחיטה,
ובפירות וירקות אחרים יש הבדל לאיזה צורך הביאם לביתו, שכאשר ייעדם לאכילה אין כל איסור במשקה הזב מהם מעצמם כיון שלא גזרו חכמים בכך, אך כשהביאם לצורך סחיטה ושמח במשקה היוצא מהם, יחול גם על פירות אלו הגזירה דרבנן שמא יסחוט ואסורים.
שקית עם ענבים
שקית ובה אשכול ענבים, גם כשמיועדים רק לאכילה בכו"ז אם זב מהם מעט מהמיץ אסור לשתותו, גזירה שמא יבוא לסחוט, כיון שבענבים וזיתים החמירו מהטעם דלעיל.
חשש סוחט בחיתוך פירות לסלט
כאשר חותך פירות שיש בהם מיץ עבור סלט פירות וכדו' יזהר שלא ללחוץ עם הסכין על הפרי בחוזקה כדי שלא יבוא לידי סחיטה, וכדאי להשתמש לחיתוך זה בסכין חדה כדי להימנע מכך.
מיץ הנשאר מחיתוך פירות אלו
מיץ הנשאר בצלחת לאחר החיתוך מותר לשתותו ואין בהם 'גזירת משקין שזבו' וכן המיץ שנשאר לאחר שאכל את סלט הפירות מותר לשתותו אף שזב מהפירות לאחר החיתוך, כיון שנוזלים אלו באו מיד עם יציאתם לתוך האוכל – הפירות ולכן מותרים.
(התקציר הובא מספרים ומקורות שונים, אך אין לפסוק ממנו הלכה למעשה ללא עיון במקורות)
דרבנן
יש אומרים שחיתוך ענבים יהיה פס'ר דלא ניחא ליה בדאורייתא , אבל חשבתי לומר שאין דרך לסחוט על ידי סכין ועל כן זה נקרא שינוי. ולכן לעניות דעתי אפשר להקל בזה גם אם זה פסיק רישא