יום שלישי כ"ג אב תשע"ז
איזו כמוּת של פת ראוי שלא לאכול בערב שבת ברבע האחרון של היום?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל אסרו לסעוד בערבי שבת ויום טוב סעודה הגדולה יותר מסעודה רגילה של ימות החול. אולם, סעודת פת רגילה, וכל שכן מאכלים אחרים, מותר לאכול במשך כל היום. ומצוה להִמנע מאכילה סעודת פת מתחילת השעה התשיעית, כלומר, מתחילת הרבע האחרון של היום. ובימי החורף הקצרים, ראוי להִמנע מאכילת סעודה אף קודם לכן. ומצות ההִמנעות היא דווקא מאכילה כדי שביעה, אבל אכילת כמוּת קטנה, כדי להשקיט את הרעב, מותרת לכתחילה. [שו"ע רמט, ב, משנ"ב טו ו־יז, וביה"ל ד"ה מלקבוע]
האם ראוי לצוּם בערב שבת כדי שסעודת הלילה תֵּאכל לתאבון?
מי שאכילת סעודת פת בערב שבת בצהריים גורמת לו שלא יוכל לאכול את סעודת ליל שבת בתאבון, רצוי שלא יאכל סעודת פת אלא בבוקר; ואם אף אכילה כלשהי תגרום לו לכך – מידת חסידות היא שיצום במשך כל היום. ובעבר היו אנשי מעשה שנהגו להתענות בכל ערב שבת; אולם, לדעת פוסקים רבים אין לנהוג כן, משום שאין זה מכבוד השבת להכנס אליה מתוך עינוי. ויש מגדולי ישראל שנהג שלא לאכול לאחר זמן 'מנחה גדולה' מיני מזונות או תבשיל, כי אם פירות. [שו"ע רמט, ג, משנ"ב יז-יח, וביה"ל ד"ה מתשע; ביאורים ומוספים דרשו, 27]
באילו מקרים מותר לכתחילה לאכול סעודת פת בערב שבת סמוך לשקיעה?
מי שהתחיל לאכול סעודה בערב שבת לפני הרבע האחרון של היום (ראה לעיל), אינו צריך לסיים את סעודתו אף בשקיעת החמה, אלא שכיון שתיקנו חכמינו ז"ל לקדש על הכוס לפני הסעודה בליל שבת, אסור לטעום מאומה עד שיקדש, ולאחר שיקדש רשאי להמשיך בסעודתו. וכבערב יום טוב שחל בשבת, אם לא אכל סעודה שלישית לפני הרבע האחרון של היום – כפי שראוי לכתחילה – חובה עליו לאכול סעודה זו ברבע האחרון של היום, אך ימעט באכילת הפת. [משנ"ב רמט, טז; ביאורים ומוספים דרשו, 25-26]