היום נלמד: 'מים אחרונים'
יום חמישי כ"ט בכסלו תשע"ז
האם צריך לנגב את הידים לאחר 'מים אחרונים'?
הכמות הנדרשת ל'מים אחרונים' היא כזו שיש בה כדי לנקות את הידים; ויש שנהג ליטול ברביעית (86-150 סמ"ק, לשיטות השונות), כבנטילה שלפני הסעודה. אולם, מים הפסולים לנטילה שלפני הסעודה - כגון שנעשתה בהם מלאכה, או שמראָם השתנה - כשרים ל'מים אחרונים'. וכן אין צורך ליטול מתוך כלי, ולא ב'כח גברא' - דהיינו כח אדם השופך - ו'חציצה' אינה פוסלת את הנטילה; וכמו כן, צריך לשפוך רק פעם אחת. ונחלקו הפוסקים אם צריך לנגב את הידים לאחר הנטילה להשלמת הנקיון, ויש שכתב שצריך לנגב משום "הכון לקראת אלקיך ישראל", וראוי להחמיר. [סימן קפא, סעיף ח, ס"ק יט ו־כא, ושעה"צ ס"ק כז]
מי חייב ליטול 'מים אחרונים' לכל הדעות?
כפי שלמדנו, המטרה בנטילת 'מים אחרונים' היא לנקות את הידים מזוהמת המאכלים וכן ממלח מסוכן הגורם לעיוורון. וכבר מזמן הראשונים יש שלא נטלו מים אחרונים, מפני שהמלח המסוכן שהיה מצוי בזמן חז"ל אינו מצוי בימינו, ומשום שאין דרכנו להקפיד על הזוהמה, ואינה נחשבת כזוהמה לגבינו. ורבים מגדולי האחרונים חולקים על כך, משום שיתכן שמלח מסוכן אחר קיים בזמננו, וכן לדעתם הזוהמה נחשבת כזוהמה גם לגבינו; וגם על פי הקבלה חובה ליטול מים אחרונים. ו'איסטניס' הרגיל לרחוץ את ידיו לאחר אכילתו, חייב לכל הדעות ליטול את ידיו, כיון שלגביו הזוהמה בודאי נחשבת כזוהמה. [סימן קפא, סעיף י וס"ק כב-כג]
הדעות השונות בענין החובה לברך ברכת המזון 'על היין'
יש אומרים שצריך לברך ברכת המזון 'על כוס יין'. וכששלשה אנשים ויותר אוכלים יחד, ה'מזַמן' מוציא את כולם ידי חובה. ויש אומרים שאין צורך לברך על היין אלא כששלשה אנשים ויותר אוכלים יחד. ויש אומרים שאין חובה כלל לברך על היין. אולם, לכל הדעות, אם יש בהישג יד - מצוה מן המובחר לברך על היין. ויש המחמירים כדעה הראשונה, אך המנהג להקל כדעה השלישית. ודווקא כששלשה ויותר אוכלים יחד, אבל לענין יחיד דעת פוסקים רבים להקל שאינו צריך לברך על היין. והפוסקים כתבו טעמים שונים מדוע רבים אינם מקפידים כלל לברך על היין. [סימן קפב, סעיף א וס"ק ב-ד; ביאורים ומוספים דרשו, 3]