השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רנ"ג סעיף א' [בחלקו השני]
- דין כירה ותנור לתן עליה הקדרות בערב שבת –
היתרים נוספים להשהות בשבת קדירה ע"ג כירה | מה מועילה הנחת "בלעך" ע"ג הגז? | מה הדין בשתי כירות צמודות, אחת גרו"ק ואחת שאינה גרו"ק?
סעיף זה עוסק בעניין של שהייה, אסור להשהות בשבת קדירה ע"ג כירה, גזירה שמא יחתה בגחלים, דהיינו, שמא יראה שהמאכל לא מתבשל כמו שהוא רצה, ויחתה בגחלים לזרז הבישול ויעבור על איסור מבעיר או מבשל, ויש היתר באופן שהקדירה מבושלת כל צרכה ומצטמק ורע לו, שבזה אין חשש שיחתה שהרי הוא יזיק למאכל, וכן באופן שהניח בקדירה חתיכת בשר חי שלא יכול להתבשל במשך הלילה, ולמחר בכל מקרה זה יהיה מבושל, א"כ אין חשש שיחתה שהרי לליל שבת זה לא יהיה מוכן, ולמחר בכל מקרה זה יהיה מוכן.
יש ג' היתרים נוספים, גרוף, קטום, קש וגבבא.
גרוף – הוציא את כל הגחלים מהכירה וממילא אין במה לחתות וממילא מותר להשהות.
קטום – פיזר אפר ע"ג הגחלים למעט את החום שלהם, שבזה מסיח דעתו מהגחלים, והראיה, שהרי הוא עושה פעולה הפוכה בער"ש, שמניח על הגחלים אפר כדי לצנן הגחלים, ובזמננו כשמניח "בלעך" ע"ג הגז, זה קטום. שממעט את חום האש.
קש וגבבא – הסיק את הכירה בדברים שלא נשאר מהם זכר ואין את מה לחתות.
אופן נוסף הוא כאשר לא מניח את הקדירה ע"ג הכירה ממש, אלא ליד הכירה, אפילו שהכירה אינה גרופה וקטומה, בכ"א אין חשש שמא יחתה.
שתי כירות סמוכות ודופן ביניהם, אחת גרופה וקטומה ואחת אינה גרופה וקטומה דלכאורה מותר להשהות רק ע"ג הגרופה וקטומה, אבל מדוע לא נחשוש שכאשר הוא משהה על הגרופה וקטומה, יבוא לחתות בשאינה גרופה וקטומה? ע"ז אומר הרמ"א שלא חוששים שיעשה זאת כדי לחמם את הגרופה וקטומה.