השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
הליכה בשבת עם בגדים רטובים
באיזה אופן מותר לאדם להציל את בגדיו מפני השריפה? האם מותר בשבת לפרוס בגדים רטובים לייבוש? חיתולי תינוקות המלוכלכים, מותר לתלותם בחצר? ומה הדין באופן שרוצה לפרוס את בגדיו הרטובים מזיעה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"א סעיפים מ"ד – מ"ז במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כאשר פרצה דליקה העומדת לכלות את כל רכושו ואת כל בגדיו, מותר לו ללבוש את הבגדים ולהוציאם ממקום השריפה ולהעבירם ברה"ר עד שמגיע למקום המשתמר ופושט את בגדיו, וחוזר למקום השריפה ולובש שוב בגדים והולך בהם כשהוא עטוף בהם למקום המשתמר, וכך יעשה שוב עד שמציל כל בגדיו, והחידוש בסעיף זה הוא, שזה נגד שיטה מסוימת המובאת בשו"ע לקמן סי' של"ד סעיף ח', שמותר להציל בגדים דרך לבישה רק פעם אחת, והטעם, כיוון שחוששים שאם נתיר לו כמה פעמים להציל בגדיו בדרך לבישה, בסופו של דבר הוא יבוא לכבות את הדליקה, ואילו בסעיף זה מבואר שמותר לו לעשות כך אפילו כמה פעמים, ומבאר המשנה ברורה, שכיוון שאני מתיר לו רק דרך לבישה, יזכור שלא לכבות את הדליקה.
אדם שנרטבו בגדיו במים, מותר לו להמשיך ללכת איתם ולא חוששים שיבוא לסחוט אותם, ואפילו נפלו בגדיו לשלולית, מותר לו להוציא אותם, ללבוש אותם, וללכת איתם ככה ולא חוששים שיסחט אותם, ומותר לו אפילו לקחת לכתחילה בגדים השרויים בתוך המים וללבוש אותם ולא חוששים שיסחט, כיוון שלא אסרו על האדם את הבגדים שלובש אותם, וזה הכל אם אין לו בגדים אחרים, אבל אם יש לו בגדים אחרים ללבוש, שלא ילבש את הבגדים הרטובים, כי הרי אסור אפילו לטלטל בגדים השרויים במים מחשש שמא יסחוט.
אסור לאדם לפרוס בגדים רטובים כדי שיתייבשו, והטעם, מפני הרואים שיחשבו שכיבס אותם בשבת, ולכן אסור אפילו בחדרי חדרים, כי כל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור, אא"כ פרס אותם מבעו"י, שכאשר נכנסה שבת, א"צ לסלק את הבגדים, וכאשר החשש הוא רק מפני איסור דרבנן, בפרהסיא אסור, אבל בחדרי חדרים מותר, ומוסיף המשנה ברורה מהמג"א, שכל זה דווקא כאשר הם רטובים בהרבה מים, אבל במעט מים, אין בעיה של מראית עין ומותר לו לפרוס אותם בשבת לייבוש, אבל הרבה אחרונים חולקים עליו, וסוברים שגם באופן כזה אסור, ואם זה בגד שהוא צריך אותו לשבת, יש להקל להתיר לו לשטוח אותו גם בבין השמשות, ועוד מביא המשנה ברורה, שחיתולים של תינוקות שהרטיבו בהם התינוקות, מותר לו לשוטחם בביתו שיתנגבו ואפילו בפרהסיא בחמה בחצר מותר, והטעם, כיוון שרואים שהם עדיין מלוכלכים, ואין חשש של מראית עין שיאמרו שכיבס אותם בשבת, ומוסיף המשנה ברורה, שאפילו אין עליהם צואה, בכ"א כולם יודעים שדרך התינוקות בכך ולכן מותר לשטוח אותם גם בחמה בפרהסיא.
בגדים השרויים במים אסור לנגבם סמוך לאש, ומבאר המשנה ברורה, שהאיסור כאן הוא לא מפני מראית עין, אלא איסור דאורייתא ממש שהרי המים שבבגדים מתבשלים, ובנוסף הבגד עצמו מתלבנים, ומוסיף המשנה ברורה, אפילו הוא לבוש בבגדים רטובים, אסור לו ללכת איתם סמוך לאש כדי שיתייבשו, כיוון שעי"ז הוא מבשל את המים שבתוכם ומלבן את הבגדים.
הרמ"א אומר, שאסור לטלטל בגדים רטובים במים, שמא יבוא לידי סחיטה, ודווקא כשנשרו בהרבה מים, אבל בקצת מים, אין איסור לטלטל אותם, ומוסיף הרמ"א, שאם לא מקפיד על מימיו, כי אם לא מקפיד אין חשש שיבוא לידי סחיטה, ומבאר המשנה ברורה, שמטליות השרויים תמיד במים אין בהם חשש ומותר בטלטול, כיוון שלא מקפיד על מימיהם, ואומר עוד, שאסור לאדם ללכת בשבת במקום שיש חשש שיחליק במים, כי חוששים שירטבו בגדיו ויסחוט אותם.
אסור לשטוח בגדיו בשבת אפילו מזיעה.