היום נלמד: כניסה לחדר שנודף בו ריח בשׂמים
יום שני י"ב אייר תשע"ז
הנכנס למחסן של בשׂמים – האם צריך לברך ברכת הריח?
חדר שהניחו בו בשׂמים במטרה שיריחו את ריחם ויֵהנו הימנו – צריך כל הנכנס לחדר לברך עליהם. ואם הבשמים הם מכמה מינים, וברכותיהם שונות, יש לברך על ריח זה הנודף מכולם יחד – "בורא מיני בשמים". ואם הבשמים לא הונחו בחדר לצורך הרחה, אלא למטרה אחרת, וכגון שמונחים במחסן עד להעברתם לחנות, וכיוצא בזה – אין לברך עליהם. ואם נוטלם בידו על מנת להריחם – מברך עליהם, כיון שבעצם נטילתם להרחה מייעד אותם לכך; ויש אומרים שאם מיד לאחר ההרחה מניחם במקומם והם שבים לקדמותם, אין זה נחשב שייעדם להרחה, ורק אם ייעדם להרחה לחלוטין, מברך עליהם. [שו"ע א, משנ"ב א ו־ג, ושעה"צ א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
האם צריך לברך על ריח טוב שבחנות בשׂמים?
חנות לממכר בשׂמים, אשר עצים ועשבים של בשמים, ומיני בשמים אחרים, מונחים בה בגלוי וריחם נודף – הנכנס לחנות מברך את ברכת הריח. ואף שהבשמים מונחים שם למטרת מסחר, הרי הם מונחים שם גם כדי שיריחו אותם, שכן בעל החנות חפץ שהנכנסים יריחו את ריח הבשמים וירצו לקנותם. ואף בעל החנות עצמו מברך על הריח; אך יש אומרים שאינו מברך, כיון שביחס אליו אין הבשמים מונחים שם כדי שיריח אותם, ולכתחילה ראוי לחשוש לדעה זו, ויטול את הבשמים בידו ויברך עליהם. וכאשר יוצא מהחנות על דעת לשוב ולהכנס לאלתר – אינו צריך לשוב ולברך. [שו"ע א, משנ"ב א, ד ו־ו, ושעה"צ ז]
האם צריך לברך על ריח טוב שב'חנות טבע'?
'בית מרקחת' או 'חנות טבע' שנמכרות בהם תרופות המיוצרות מצמחים שריחם הטוב נודף – יש אומרים שדינם כדין חנות בשׂמים הנ"ל. אולם למעשה אין לברך על הריח, משום שבמקומות אלו אין כוונה שהנכנסים יריחו את הריח (- ראה לעיל), שהרי הנכנסים נזקקים לתרופות בלאו הכי, ואם כן הן אינן מיועדות להרחה. ואף כאשר ישנה מטרה בנדיפת הריח להסב תשומת לב לקיומו של בית המרקחת במקום - אין לברך, משום שבדרך כלל התרופות מונחות בצנצנות סגורות, ובאופן זה אין מברכים על ריח; ומצטרפת לכך הדעה שגם בחנות בשמים אין מברכים על הריח ללא כוונה מיוחדת להריח. [ביה"ל ד"ה הנכנס]