השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"י סעיף ב'
- האוכל פחות מכזית מה דינו -
האם יש שיעור לברכה ראשונה? | איך ראוי לנהוג לצאת מידי ספק כאשר שותה משקה חם? | טועם את התבשיל כדי לבדוק האם צריך להוסיף בו משהו, האם מברך על טעימה זו? | כיצד ראוי לנהוג בטעימת תבשיל לצאת מידי ספק? | האם צריך לברך על עישון סיגריה?
אפילו על משהו קטן מאוד שאדם אוכל חייב בברכה ראשונה, אבל לגבי ברכה אחרונה יש שיעור, מאכל בכזית, ומשקה ברביעית, והחילוק בין חיוב ברכה ראשונה לבין חיוב ברכה אחרונה, מבאר המ"ב, שחז"ל למדו את העניין של ברכה אחרונה של אכילה מברכת המזון, שלעניין בהמ"ז חייבים בה רק בכזית שנא' "ואכלת ושבעת" ואין אכילה פחותה מכזית, ועל רביעית של משקין חז"ל למדו ממשקין אסורים, שאדם השותה מהם מתחייב רק ברביעית, וכן ברכה אחרונה היא ברביעית.
זמן השתיה המחייבת בברכה אחרונה, נח' האם זה בכדא"פ או שאפילו ביותר מזה צריך לא להפסיק באמצע כדי שתיית רביעית,
אדם השותה משקה קר או חם שהדרך לשתותם לאט לאט, נח' בזה האם מברך ברכה אחרונה, מצד אחד, הדרך לשתותם לאט, ומצד שני, לא שתה רביעית בבת אחת, ואומר המ"ב, שאנשי מעשה נוהגים להשאיר בסוף השתייה רביעית, ואת אותה רביעית שנצטננה שותים בב"א.
באופן שאדם טועם את התבשיל בכדי לדעת האם צריך להוסיף בו תבלין, או אפילו אחרי הבישול כשטועם האם התבשיל הצליח, סוברת הדעה הראשונה שכל עוד שלא שתה רביעית או אכל כזית, זה לא אכילה חשובה, ופטורים מברכה ראשונה, ויש חולקים וסוברים שכיוון שנהנה יברך, ומה שכתוב שהטועם א"צ לברך, מדובר כאשר מכניס התבשיל לפיו ומרגיש את הטעם, ואינו בולע, ומוציא בחזרה, ואז א"צ לברך, והלכה כדעה ראשונה שא"צ לברך.
המ"ב מביא שיש עיצה פשוטה להימלט מידי ספק, ע"י שמכוון לאכילה וממילא יברך ברכה ראשונה.
דן המ"ב, באדם המעשן האם מברך שהרי נהנה בטעם, ומביא מהמג"א שנסתפק בזה, והאחרונים נקטו בפשיטות שאין צריך לברך.