השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רכ"ב סעיף ד'
- ברכת הודאת הטוב והרע –
האם מברך על דבר שכרגע טוב ואח"כ אולי יהיה רע, וכן להפך?
יש דברים שהם טובים אבל עלול להיוולד מהם דבר רע, כגון שמצא דם מציאה שהיא דבר טוב, אבל עלול להיות שהמלך ישמע את זה ויקח את כל רכושו, וכן שטף נהר שדהו הוא לכאו' דבר לא טוב, אבל יש בזה גם דבר טוב שאינה צריכה השקייה, מבואר בשו"ע, שהולכים אחר אותו הרגע, ואם כרגע זה דבר טוב אע"פ שיתכן שלא יהי טוב, מברך הטוב והמטיב, ואם זה דבר לא טוב, אפי' שיצא מזה דבר טוב מברך דיין האמת, ומבאר המ"ב ע"פ הרמב"ם, שיתכן שבסוף לא יצא לו רעה מזה.
סימן רכ"ג סעיף א'
- מי שילדה אשתו, ומת מורישו, ובנה בית חדש וקנה כלים חדשים, מה מברך -
מה מברכים על לידת נקבה? | האם יכול לבר כבר כששומע שנולד? | כמה זמן יכול לברך? | מתה אשתו בלידתה או מת הוא, האם מברכים? | מדוע היום מקילים בברכה זו? |
מי שילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב, וזכר זה הנאה גם לו וגם לאשתו, ועל נקבה לא מברכים כלל, והמ"ב מביא, שלא מברכים הטוב והמטיב על נקבה, אבל שהחיינו מברך דלא גרע מרואה פני חברו ל' יום שמברך שהחיינו, וכך לא ראה מעולם את בתו, ועכשו רואה אותה.
על זכר מברך כבר בשמיעה, ואפילו יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים מצוות פריה ורביה, בכ"א יברך על זכר הטוב והמטיב, ועל בת שהחיינו.
אם לא בירך מיד, יכול לברך גם אח"כ, כי הטובה נמשכת הרבה זמן.
מתה אשתו בלידתה, אין הטוב והמטיב, ויברך שהחיינו, והמ"ב מביא מהט"ז, שגם באופן כזה יברך הטוב והמטיב, כי היא קיימת בשמים וזה טוב לה שהשאירה כאן בן זכר, אבל האחרונים חולקים על זה וסוברים, שברכות אלו מברכים רק על הנאה גשמית ולא על הנאה רוחנית.
גם כאשר מת האב קודם שילדתו מברכת היא שהחיינו כי הטוב הוא רק לה.
יש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו שאינה חובה אלא רשות, ומזה נתפשט שרבים מקילים באלו הברכות, והמ"ב מביא שאין זה נכון, וצריך לברך את הברכות האלו