היום נלמד: טַבָּק ובושם סינטטי
יום רביעי ז' באייר תשע"ז
האם ראוי להמנע מהרחת טַבָּק?
אבקת טַבָּק – אין לברך עליה ברכת הריח, משום שהבושם שניתן באבקה 'בָּטֵל', ולא נותרת ממנו כל ממשות או לחלוחית, ונחשב כ'ריח שאין לו עיקר', שאין מברכים עליו ברכת הריח. וכן המנהג. ויש שהורה כי מעיקר הדין אין זה נחשב כריח שאין לו עיקר, וצריך לברך עליו, ולכן, הגם שהמנהג שלא לברך, ראוי שלא להריחו, כדי שלא להכנס לספק חיוב ברכה. ויש שכתב ביחס לסוג טבק שהיה מצוי בזמנו, שריחו רע, ומטרת הרחתו היא להקל על העיכול ולביטול טרדת מחשבות וכו', ורק כדי לבטל את ריחו הרע נתנו בו גם ריח טוב, ולכן אין לברך עליו, כיון שהמטרה בהרחתו אינה להנות מהריח הטוב. [ביאורים ומוספים דרשו, 24]
האם צריך לברך על בושם סינטטי?
מי בושם סינטטי המיועדים להפצת ריח בחדרי מגורים וכדומה – יש אומרים שכיון שמיוצרים באופן מלאכותי על ידי הפרדה כימית, וניתן לייצרם גם מדברים שבמקור ריחם רע, יתכן שאין לברך עליהם "בורא מיני בשמים". ויש אומרים שכיון שהריח הטוב הקיים בפועל הוא יצירה של השי"ת בעולמו, יש לברך עליו "בורא מיני בשמים". ומי בושם המיועדים לבישום הגוף, לדעה הנ"ל שמברכים על בושם סינטטי – יש אומרים שכל עוד נותרה בהם לחלוחית מברכים עליהם, אך אם נבלעו בגוף אין לברך עליהם, כיון שזהו 'ריח שאין לו עיקר'; ויש אומרים שאין לברך עליהם, כיון שהם מיועדים לבישום הגוף, ולא להרחה ישירה. [ביאורים ומוספים דרשו, 26]
האם מותר להתיז בושם על הגוף בשבת?
אסור להניח או להתיז בשבת בושם וכיוצא בו על גבי בגד על מנת ליתן בו ריח. איסור זה הוא מדרבנן, וטעמו משום ש'מוליד' ריח בבגד, והמוליד דבר חדש דומה לעושה מלאכה. ונתינת בושם על גוף האדם - מותרת, כיון שהבושם אינו מוליד ריח בגוף עצמו, אלא מונח עליו בלבד; וכן משום שהריח אינו מתקיים לאורך זמן, מחמת הזיעה; ובמיוחד בידים, שהן 'עסקניות', והריח מתפוגג מהן במהרה. וכן אסור להוליד ריח במים ובכל נוזל אחר על ידי הנחת עשבי בשמים בתוכו, וכדומה; אולם, הנחת שמן ריחני בתוך מים – יש אומרים שהיא מותרת, משום שהשמן אינו מוליד ריח במים; ויש חולקים. [משנ"ב לה, ושעה"צ לא; ביאורים ומוספים דרשו, 30-31]