השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם ששכר דירה בחזקת שהיא בדוקה ונמצאת שאינה בדוקה האם מוטל על המשכיר לבדוק את החמץ? • האם אשה נאמנת לומר שהיא בדקה את החמץ? • ובאיזה אופן אפשר לסמוך על קטן לעניין בדיקת חמץ? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תל"ז סעיף ב' – סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם ששכר בית מחברו בי"ד בניסן לאחר זמן בדיקת חמץ, והוא לא יודע אם בעל הבית בדק את הבית או לא, הדין הוא, שאם בעל הבית בעיר, השוכר צריך לשאול אותו אם הוא בדק את הבית, והחידוש בזה הוא, שהרי לכאורה, לכל אדם מישראל יש חזקת כשרות, וגם בעה"ב המשכיר, יש לו חזקת כשרות שהוא מקיים את התורה כפי איך שחז"ל ציוו, וחז"ל הרי ציוו לבדוק את החמץ בליל י"ד בניסן, וא"כ, מדוע שלא נעמיד את בעה"ב בחזקת הכשרות, ונאמר שהוא בדק את הבית מהחמץ? קמ"ל השו"ע, שבכ"ז אם בעה"ב בעיר, השוכר צריך לברר זאת אצלו, כיוון שמול חזקת הכשרות של בעה"ב, יש חזקה על הבית שיש בו חמץ, ולכן צריך לברר אצל בעה"ב, או אצל אחד מבני ביתו של בעה"ב.
אם מדובר באופן שהשוכר לא יכול לשאול את בעה"ב האם הוא בדק את הבית או לא, מעמידים את בעל הבית בחזקת הכשרות שהוא בדק את הבית, ואז השוכר צריך לבטל את החמץ, כדי שלא יהיה כאן נושא של דאורייתא, ואע"פ שהחמץ הוא של המשכיר ולא של השוכר, מבאר המ"ב, שמסתמא כאשר המשכיר עזב את הבית, הוא השכיר את החמץ שיש שם, וזכה בו השוכר, ולכן יכול לבטלו.
אדם שהשכיר בית לחברו בחזקת בדוק, והשוכר מצא שהבית אינו בדוק, על השוכר לבדוק, ואינו יכול לטעון ששכר בית בדוק, וגם במקום ששוכרים אדם שיבדוק את החמץ, חובת בדיקת החמץ מוטלת על השוכר, וצריך לתת מכספו ולשכור אדם שיבדוק עבורו את החמץ, שהרי הוא עושה בזה מצוה, וניחא ליה לאיניש להתעביד מצוה בממוניה, וניחא ליה לשוכר שחובת הבדיקה תהיה עליו, ומה שהשוכר אומר שהוא רוצה לבטל את המקח, אנחנו תולים שזה משום שהוא מצא דירה אחרת יותר טובה, אבל באמת מצד בית שאינו בדוק, אדם לא יבטל את המקח.
המ"ב מוסיף עוד, שהדעה הראשונה סוברת, שלא רק שהשוכר לא יכול לבטל את השכירות, אלא השוכר חייב לשכור אדם שיבדוק עבורו את הבית, והמשכיר לא חייב לשלם לו על כך, אבל יש חולקים וסוברים, שהמשכיר חייב להחזיר לשוכר את שכר הבדיקה, כיוון שהם התנו ביניהם שהבית בדוק, ומביא המ"ב, שלדינא פסקו האחרונים כדעה הראשונה, שהמשכיר לא צריך לשלם לשוכר את דמי הבדיקה, שיכול לומר לו, קים לי כדעה זו שאני לא צריך לשלם לך, כי המשכיר לא נהנה מכך, וזה לא עסק שלו.
משכיר שעזב את הבית, והוחזק שהוא לא בדוק, ואמרו אשה או עבד או קטן אנחנו בדקנו אותו, נאמנים על כך, וטעם הדבר מבאר המ"ב, מכיוון שמדאורייתא החמץ מבוטל, ומה שצריך לבדוק אותו לאחר שביטלו אותו, זה רק מדרבנן, וכיוון שכך, חז"ל האמינו גם לאשה, עבד וקטן, והבית פטור מבדיקה, ואומר המ"ב, שלכתחילה אדם לא יבדוק ע"י אשה או עבד וקטן, כי בדיקת חמץ יש בה טורח, והמ"ב אומר, שמדובר בקטן שהגיע לחינוך, שיש לו דעת לבדוק, ואז אפשר לסמוך עליו.