הרב צבי וינברג
הנה בנוסח קידוש לבנה אומרים: 'כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך', והיו שרצו לשנות את הנוסח בעת שעלו לירח, שהרי כבר יכולים 'לנגוע בך', והאמת שהנוסח הזה נמצא במסכת סופרים (כ, ב) ושם כתוב (ע"פ גירסת הגר"א) 'ואיני נוגע בך', ובמעשה רב (אות קס) מובא, שכך גירסת הגר"א בקידוש לבנה שאומר רק 'ואיני נוגע בך'.
ונשאל מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א (דרך שיחה עמ' תרכט), בביאור מה שאומרים 'איני יכול', ואמר כפשוטו: א. שאי אפשר לנגוע בכל הלבנה. ב. שהכוונה, שכעת שעומד כאן אינו יכול לנגוע בלבנה, ע"כ.
אולם נראה שאולי גם בזה הכוונה 'איני יכול לנגוע בך' – לית לך רשות, ונצא לדון האם יש איסור לעלות לירח. ובשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' רנט), כתב שאסור לעלות ללבנה מחמת שהוא מקום סכנה ואסור להכניס עצמו למקום סכנה, ועצם העלייה לשם הוא סכנה, וכיון שאין שם אויר, השהיה שם אסורה דסכנה הוא.
(קב ונקי)
ואיני יכול לנגוע בך
אולי אפ"ל שהכוונה היא איני יכול לשנות את מסלול ההקפה של הלבנה. ומתיישב הדבר עם הקשר שבין ישראל ללבנה, גם כשישראל מוצאים עצמם שקרנם למטה בין האומות, עתידים הם להתחדש ולשוב לרום מעלתם, כפי שהלבנה הולכת ומתמעטת ואעפ"כ היא שבה ומתחדשת, וגם הם עתידים להתחדש כמותה. וזהו מה שנאמר במשפט זה,"כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו כל אויביי לנגוע בי", היינו שאיני יכול לעשות דבר שישנה את מסלול הלבנה ברקיע והתחדשותה קביעא וקיימא, באותו אופן ובאותה הוודאות לא יוכלו כל איובנו לגעת בנו לרעה חלילה וישועתנו מובטחת מאיתו יתברך.