היום נלמד: מגביות לרכישת חפצי קדושה
יום רביעי ו' באב תשע"ו
ערכו מגבית לרכישת ספרי נביאים - האם מותר לרכוש סידורים בכספי המגבית?
כפי שלמדנו אתמול, ישנן מדרגות רבות בקדושת בית הכנסת וחפצי הקדושה השונים. ואם ערכו מגבית לרכישת חפץ קדוּשה מסוים, אסור להשתמש בכסף לצורך קדושה קלה יותר, כי אם לצורך קדושה שווה או חמורה יותר; ולדוגמה - אם ערכו מגבית לרכישת ספרי נביאים הכתובים על גבי קלף, מותר להשתמש בכסף רק לרכישת ספרי הנביאים, או ספר תורה, אך לא לרכישת סידורים, או להשלמת בניית בית הכנסת. [סעיף ה]
ערכו מגבית לרכישת ספר תורה ונותר עודף - האם מותר להשתמש בו לבניית גדר לחצר בית הכנסת?
אם ערכו מגבית לרכישת חפץ קדוּשה מסוים, כגון ספר תורה, ורכשוהו, ונותר עודף, מותר להשתמש בכסף לכל מטרה ציבורית, ואף כזו שאין בה כל קדושה. ואף במקרה שלא נותר עודף מכספי המגבית, אך בשעת הגבייה התנו שיוכלו להשתמש ביתרת הכסף לצורכי חול, ולאחר מכן מכרו מסיבה כלשהי את חפץ הקדושה שנרכש בכסף המגבית, ורכשו אחר תחתיו, וברכישה זו נותר עודף - מותר להשתמש בו לכל מטרה ציבורית; ויש חולקים. [סעיף ה וס"ק יד-טו]
האם 'נתפסת' קדושה בכספי ביטוח המשולמים לאחר גניבת ספר תורה?
אם נגנב או נשרף חלילה ספר תורה, או כל חפץ קדוּשה אחר, ששולמו עבורו דמי ביטוח, וחברת הביטוח שילמה את תמורת החפץ הגנוב - יש שמצדדים שקדושת החפץ הגנוב 'נתפסת' בכספי הביטוח, וחובה לרכוש בהם חפץ שקדושתו שווה או חמורה יותר. ויש שכתב לענין מי שהקדיש בית לבית הכנסת, ונשרף הבית, וחברת הביטוח שילמה את תמורתו - שאין הקדושה נתפסת בכספי הביטוח, ומותר להשתמש בכסף זה לכל מטרה שהיא. [ביאורים ומוספים דרשו, 20]