בפרשתנו נזכר הציווי של נתינת מחצית השקל מדי שנה מידי כל איש ישראל, כהשתתפות בקרבנות הציבור. בעניין זה נאמר: "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה'", ודרשו חכמים: "איש, ולא אשה", כלומר, נשים פטורות ממחצית השקל. רבי עקיבא איגר לומד מכך הלכה הנוגעת למעשה בזמננו: תפילת מוסף נתקנה כנגד קרבנות המוספים שהיו מקריבים במקדש, ועל כן, הנשים שאין להם חלק בקרבנות אלו, הנקנים מתרומת מחצית השקל, אינן חייבות בתפילת מוסף.
הבאר יצחק והמהרש"ם שואלים על כך, שהרי יש הסוברים (ואין הלכה כן) שכהנים ולויים פטורים ממחצית השקל, וכי לדעתם כהנים ולויים פטורים מתפילת מוסף? ויתרה מזו - יש מהראשונים הסוברים שחובת מחצית השקל מתחילה רק בגיל עשרים, וכי לדעה זו פטורים גם האנשים מתפילת מוסף עד הגיעם לגיל עשרים? הגרצ"פ פראנק אף הוא שואל שאלה זו, אך מציין כי להלכה קיימת חובת מחצית השקל גם לפני גיל עשרים, ולכן אף לדברי רבי עקיבא איגר חייבים האנשים בתפילת מוסף לפני גיל עשרים.
ואילו ה'נודע ביהודה' פוטר את הנשים מתפילת מוסף מסיבה אחרת - משום שהיא מצווה התלויה בזמן, ונשים פטורות ממצוות ש'הזמן גרמן'. וחיובן ביֶתֶר התפילות, הוא משום שהתפילה היא בקשת רחמים מהשי"ת, ואף הן זקוקות לרחמים, אולם תפילת המוספין אינה בקשת רחמים, אלא תפילת שבח כזכר לקרבנות המוספים.
ברם, לדעת ה'מגן גבורים' ופוסקים נוספים נשים חייבות בתפילת מוסף. וגם לדעת ה'נודע ביהודה' - מותר לאשה להתפלל תפילת מוסף; ואף לדעת השולחן ערוך שנשים אינן מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא משום שבברכה אומרים 'וציוָנו' והן לא הצטוו, מותר לאשה להתפלל תפילת מוסף, שהרי אין אומרים בה 'וציוָנו'. ולדעת הגר"ש וואזנר נשים בזמן הזה חייבות בתפילת מוסף לכל הדעות, כיון שקיבלו על עצמן את התפילה כחובה.
[באר יצחק או"ח כ; דעת תורה או"ח רפו, א; משנ"ב קו, ד; ביאורים ומוספים 'דרשו', רפו, 9]