יום שני ט"ז בכסלו תשע"ח
מה אסור לעשות לאור הנר בשבת?
נר שמן, וכל נר אחר שחומר הבעירה שלו נוזלי, אסור להטותו או לנענעו בשבת, משום שקירוב השמן אל הפתילה מגביר את בעירת הנר, ויש בכך איסור 'מבעיר'. וכיון שפעולות אלו הן פעולות קלות שבזמנם היו נעשות גם בהיסח הדעת, גזרו חכמים שלא לקרוא לאור הנר, מחשש שיַטה את הנר על מנת להֵטיב את אורו. וכן יש לחשוש שיסיר את ראש הפתילה כאשר יתפחֵם, כדי להטיב את האור, ויעבור בכך על איסור 'מכבה'. ולאו דוקא קריאה, אלא כל בדיקה והבחנה בין דברים וכיוצא בהן, הכרוכות בראייה מדוקדקת ומרוכזת, ומשום כך נדרש עבורן אור צלול ויציב – אסור לעשותן לאור הנר. [שו"ע ערה, א, ומשנ"ב א, ג ו־ד; ביאורים ומוספים דרשו, 3-5; וראה ביה"ל ד"ה ואין]
האם נעילת הויטרינה מועילה להתיר את איסור הקריאה לאור הנר?
תפילה השגורה בפה – כגון זמירות שבת למי שמורגל בהן ולוּ במעט – מותר לקוראה מתוך הכתב לאור הנר, כיון שאין צורך להתרכז בראיית המילים, ואין לחשוש שיבוא לעשות מלאכה להטבת האור. וכן מותר לקרוא דברים העוסקים באיסור 'מבעיר' הכרוך בנרות, כגון פרק 'במה מדליקין', כיון שעוסק בעניְני האיסור ולא יבוא להכשל בו. ונעילת ויטרינה שהנרות מונחים בה – יש אומרים שמשמשת כהיכר לאיסור שבת, ומתירה את איסור הקריאה; ויש חולקים; ואם המפתח ביד אחֵר, ניתן להקל. וכן תליית פתק על פתח הויטרינה, וכדומה, אשר כתוב עליו: "שבת היום ואסור להדליק" – מתירה את איסור הקריאה. [משנ"ב ערה, ב, ח ו־ט, וביה"ל ד"ה לאור]
כיצד ינהג מי שאינו יכול לאכול בליל שבת סעודת פת?
חייב אדם לאכול שלוש סעודות בשבת. ובסעודה השלישית – נחלקו הפוסקים אם חובה לאכול דווקא פת, או שניתן לצאת ידיי חובה במיני מזונות, ואף בפירות. אולם, בסעודת ליל שבת וסעודת הבוקר, לכל הדעות חובה לאכול פת, כיון שסעודות אלו הן עיקר כבוד השבת. ומי שאין באפשרותו כלל לסעוד בליל שבת סעודת פת – יאכל ביום שלוש סעודות, שמתוכן לפחות שתי סעודות פת; ובלילה, יקדש על היין, ויאכל מיני מזונות, ואם גם זה אינו אפשרי עבורו – ישתה רביעית יין נוספת על כמוּת ה'מלוא לוגמיו' של הקידוש, ובכך יֵצא ידי חובת 'קידוש במקום סעודה'. [שו"ע רעד, ד, משנ"ב ט, ושעה"צ ח; ביאורים ומוספים דרשו, 13-14]