מצוַת 'שביתת בהמתו'
* כתוב בתורה במצוַת השבת: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ", ודרשו חכמינו ז"ל שאדם מצוּוה שכל בעלי החיים שבבעלותו ישבתו בשבת ממלאכה. ונחלקו הפוסקים אם מצוה זו נוהגת גם ביום טוב; ולמעשה, יש להחמיר.
* בהתאם לאמוּר, שישראל מצוּוה על שביתת כל בעלי החיים שבבעלותו, אסור להשכיר או להשאיל בעלי חיים לגוי למשך תקופה הכוללת את יום השבת, מחשש שיעשה מלאכה באמצעותם בשבת.
מסירת בעלי חיים לגוי למשך השבת
* ישראל שהשכיר בעלי חיים לגוי והתנה עמו שישיבם לפני השבת, ובכל זאת הותיר הגוי את בעלי החיים ברשותו לשבת – צריך הישראל להפקירם לפני השבת, ולחילופין, להקנותם לגוי.
* נחלקו הפוסקים אם מותר למסור בעלי חיים לגוי לשבת, באופן שהגוי מקבל עליו אחריות לשלם עבורם במקרה של נזק או מוות, בערכם הנוכחי שבשעת ההשכרה או ההשאלה. ודעת הרמ"א להקל. ובדעת השולחן ערוך – נחלקו הפוסקים אם ניתן להקל רק כשהגוי הוא גם שותף של ממש בבעלות על בעלי החיים, או שניתן להקל בכל אופן; וראוי להחמיר. ואם קבלת האחריות נעשית בצורה של הלוואה – לכל הדעות ניתן להקל.
* בעניין מסירת בעלי חיים לגוי לשבת, ראוי לבחור בדרך המוסכמת לכל הדעות, והיא – שהישראל יַקנה את בעלי החיים לגוי למשך השבת.
* היתר מסירת בעלי חיים לגוי לשבת, הוא רק לצורך עשיית מלאכתו של הגוי, אבל לצורך עשיית מלאכת ישראל בשבת, אין להקל כלל, ואף על ידי מכירה לשבת.
שותפות ישראל וגוי בבעלי חיים
* ישראל וגוי השותפים בבעלי חיים, יסכמו ביניהם בשעת יצירת השותפות כי בשבת ישתמש הגוי לבדו בבעלי החיים, וכנגד יום השבת ישתמש בהם הישראל לבדו באחד מימות החול.
* ישראל וגוי השותפים בבעלי חיים, ולא סיכמו בשעת יצירת השותפות על הוצאת השבת ויום אחד מימות החול ממסגרת השותפות, והגוי משתמש בהם בשבת – אסור לישראל לחלוק ברווחי השבת.
מסירת חפצים לגוי לפני שבת ובשבת
* אסור למכור, להשכיר, לתת במתנה או להשאיל, לגוי שום חפץ בשבת, וכן בערב שבת בשעה שכבר אין שהות להוציאו מפתח ביתו של המשאיל לפני השקיעה.
* לדעת פוסקים רבים, מותר לישראל להשכיר לגוי חפץ שעושים בעזרתו מלאכה, על אף שהגוי משתמש בו בשבת. אולם, יש אומרים שבערב שבת אסור להשכיר לגוי חפץ שעושים בעזרתו מלאכה. אולם, השאלת חפץ כזה מותרת, כיון שאין לישראל רווח בדבר. וחפץ שאין עושים בעזרתו מלאכה, מותר להשאילו לגוי אף בשבת עצמה.
* השוכר חדר במלון ליום השבת בלבד – רשאי לשלם את דמי השכירות, כיון שהתשלום כולל גם את השעות שלפני השבת והשעות שלאחריה.
* חכמינו ז"ל למדו מפסוקי התורה שאדם יכול להפקיר את נכסיו באמירה בלבד, וכל הקודם – יכול לזכות בהם. ומדרבנן, הפקר צריך להעשות בפני שלושה אנשים לכל הפחות.