השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם ששמע קידוש מהשכן
מה צריך לאכול כדי שיחשב 'קידוש במקום סעודה'? ומה עושים עם היין של הברית בבהכנ"ס כאשר לא סועדים במקום הברית? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"ג סעיף ה' – ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
איזה מאכלים צריך לאכול כדי שיחשבו כסעודה לעניין הדין של קידוש במקום סעודה?
מבואר בהלכה בשם הגאונים, שלא צריך לאכול הרבה כדי לקיים את הדין של 'קידוש במקום סעודה', אלא אפילו אוכל כזית, כל כמות של אכילה שחייבים עליה ברכה אחרונה, נחשב לסעודה לעניין הדין הנ"ל, ואפילו שתה יין, נחשב לקידוש במקום סעודה.
המשנה ברורה אומר, שלא מספיק ששותה את הרביעית שבכוס הקידוש, שהרי היא לצורך הקידוש, אלא צריך לשתות רביעית נוספת מלבד הרביעית הזאת, כדי שיחשב לקידוש במקום סעודה.
מבואר בהלכה, שלאחר שקיים את הדין של קידוש במקום סעודה, יכול לגמור את סעודת במקום אחר, ובמשנה ברורה אומר, שלכתחילה אסור לאדם לצאת מהמקום עד שיברך בהמ"ז.
דווקא בלחם ויין מתקיים הדין של קידוש במקום סעודה אבל לא בפירות, מסביר המשנה ברורה, שמיני מזונות סועדים את הלב, אבל פירות לא סועדים את הלב, ומביא בשם השלטי גיבורים, שגם בפירות יוצאים יד"ח קידוש במקום סעודה, ואומר, שבשעת הדחק אפשר לסמוך על הש"ג בקידוש היום ולא של הלילה, כיוון שקידוש הלילה הוא דאורייתא, וקידוש היום הוא דרבנן, ובבה"ל מביא בשם הגר"א, שהגר"א הקפיד בין בקידוש היום ובין בקידוש הלילה שיהיה דווקא על פת ולא מיני מזונות או יין.
כשעושים ברית מילה בבהכנ"ס ומברכים על כוס יין, אם מביאים מיני דגן, יוצאים יד"ח, ואם לא הביאו מיני דגן, אם שותים כשיעור, יוצאים יד"ח כיון שהיין עצמו נחשב לסעודה, ובמשנה ברורה מביא ב' דעות כמה זה כשיעור, האם הרביעית של הקידוש או רביעית נוספת.
אם קידש בביתו ושכנו שמע ממנו את הקידוש, ויש לידו שולחן ערוך לסעודה, אם התכוון המקדש להוציאו יד"ח, והשומע נתכוון לצאת יד"ח, יוצא יד"ח אע"פ שהוא במקום אחר, והעיקר שיאכל אח"כ סעודה במקום הקידוש.